מבחני קבלה לעבודה

מבחני כישורים מבחני אישיות


מבחני קבלה לעבודה הינם חלק בלתי נפרד ממרבית תהליכי מיון העובדים המתקיימים היום בישראל. ארגונים רבים נוהגים לערוך מבחני מיון לעבודה כדי לבחון את כישוריהם, לאפיין את אישיותם ולהעריך את התאמתם של המועמדים לעבודה באמצעות מבחני קבלה. כך, מבחני קבלה לעבודה מציבים בפני מחפש העבודה חסם אחרון (ברוב המקרים) טרם קבלתו לעבודה. מבחני הקבלה לעבודה עשויים לכלול מספר רחב של מבחנים, ויכולים להימשך כחצי יום ועד מבחני קבלה הנמשכים אף שלושה ימים. בין המבחנים הנפוצים ניתן למצוא:

• מבחנים קוגניטיביים (כישורים)
• מבחני אישיות
• מבחני אמינות

מבחני מיון לעבודה נדרשים לעמוד בשני קריטריונים חשובים:

1. מהימנות - תוצאות המבחן חוזרות על עצמן ללא תלות בזמן, באדם הבוחן או במיקומו של המבחן.
2. תוקף - מידת ההתאמה בין תוצאות המבחן לבין הביצוע של התפקיד בפועל.

מבחני כישורים

אחד הכלים העיקריים במבחני מיון לעבודה ומבחן הכישורים כחלק ממנו הם המבחנים הקוגניטיביים. לאורך השנים נעשו מחקרים שסייעו בפיתוח מבחנים קוגניטיביים מתאימים יותר למיון עובדים, וכיום מבחנים קוגניטיביים הם כלי פופולארי בשימוש הארגונים לצורך מיון כוח אדם. במחקרים רבים נמצאו קשרים משמעותיים בין היכולות הקוגניטיביות לבין ההצלחה של האדם בעבודה הדורשת יכולת קוגניטיבית (להבדיל מעבודת כפיים בלבד) אשר נמדדו באמצעות מבחני מיון לעבודה, ועל כן מקומם של מבחנים אלו מרכזי מאוד בתהליך קבלה לעבודה. ישנם שלושה סוגים נפוצים של מבחנים קוגניטיביים:

• מבחני יכולת מילולית – בודקים את יכולת הנבחן להשתמש בכישורי שפה.
• מבחני יכולת כמותית – בודקים את יכולת הנבחן לפתור בעיות מתמטיות שונות.
• מבחני הסבר וניתוח – בודקים את יכולת הנבחן לפתור מגוון בעיות אנליטיות.

רוב הסוללות (מערכות) של מבחנים קוגניטיביים במבחני קבלה לעבודה משלבות מבחנים משלושת הסוגים הללו.

מאמרים:
מבחנים אינטרנטיים למיון עובדים – סוגיות מרכזיות
מבדקי כישורים ומכונים פסיכוטכניים בישראל