סקירה תיאורתית של מבחני אישיות, מבחנים מובנים, מבחני התנהגות, מבחני השלכה, גרפולוגיה

אישיות

 

יש הבחנה בין מבחני יכולת, שכוללים מדידה של אינטליגנציה, הישגים, כישורים ותפקודים נוירו-פסיכולוגיים; לבין מבחני אישיות, שמנסים למדוד תכונות אישיות, מניעים דינמיים, הסתגלות אישית, סימפטומים פסיכיאטריים, כישורים חברתיים ומאפייני גישות. עם זאת, ההפרדה רחוקה מלהיות מוחלטת: יכולת אינטלקטואלית בחלקה מבוססת על תכונות כמו התמדה ושליטה עצמית, ולפיכך מבחני יכולת כוללים באופן בלתי נמנע גם מדידה של תכונות אישיות. מבחני אישיות עשויים להיות ספוגים בגורמי יכולת, לדוגמא פתיחות לחוויות נמצא במתאם חיובי עם אינטליגנציה.

 

מהי אישיות?

ישנו ויכוח האם אישיות קיימת בכלל, ויכוח המוכר בשם מצב או כתכונה, STATE VS TRAIT. אסכולת תכונה/ trait הגדירה את האישיות כדפוס קבוע של התנהגות מעבר למצבים משתנים. האסכולה השנייה טענה שאין דבר כזה אישיות קבועה, וההתנהגות היא גמישה ותגובתית למצבים האובייקטיביים השונים שהחיים מזמנים לנו. בחוויה האישית חייב להיות אישיות. יש לנו ניבוי איך יגיבו אנשים שונים (חברים, משפחה) למצבים מסוימים. כיום אפשר לומר שישנה הגדרה גמישה שמדברת על תכונות קבועות, אך כיוון שכל אחד מאיתנו מושפע בעוצמה אחרת ממצבים, נוצרת התנהגות מגוונת.

קשה להגדיר אישיות, אבל ניתן להבחין בשני מאפיינים שלה: 1. לכל אדם יש מאפיינים קבועים ברמה מסוימת. 2. כל אדם מובחן מאחרים ברמה מסוימת. בעזרת אישיות מסבירים הבדלים בינאישיים בהתנהגות אנשים שונים באותו מצב, וקביעות של התנהגות אדם מסוים מעבר למצבים.

 

תיאוריה ומדידה של אישיות

תיאוריות פסיכואנליטיות:

מקורות: פרויד היה נוירולוג, וטיפל בחולי היסטריה. הוא הסיק שהגורמים למחלה הם חוויות טראומטיות. ע"מ להירפא, יש להציף את הזיכרונות הללו. בעקבות התנסות זו בנה פרויד תיאוריה לגבי הלא-מודע, שומר הדחפים והמחשבות שאינן מקובלות על העצמי המודע, והם המניעים החזקים ביותר של האדם. בעקבות כך פותחו מבחנים רבים, שנשענו על ההנחה שמניעים לא מודעים מתבטאים בתשובותיו של אדם לגירוי עמום ולא מובנה. מספר מבחנים נוספים נבנו על בסיס הרעיון של מנגנוני הגנה.

מבנה הנפש: פרויד חילק את הנפש ל- 3 חלקים: 1. איד- כולו לא מודע, ולכן יש להסיק על מאפייניו. כולל צרכים אינסטינקטואליים, ומטרתו היחידה היא השגת סיפוק מיידי לצרכים אלו, בלי התחשבות במוסר. זהו עיקרון העונג. האיד אינו מסוגל לחשיבה הגיונית, והוא נטול תחושת זמן. 2. אגו- העצמי המודע. מתווך בין האיד למציאות החיצונית. הוא חלק מהאיד, ומשרת אותו, אבל עפ"י עיקרון המציאות- דרכים ריאליות ובטוחות לשחרור המתח שנגרם מלחציו של האיד. 3. סופר אגו- הרכיב המוסרי של האישיות. חלקו מודע, אבל רובו לא מודע. האגו צריך לספק גם את הסופר אגו, אחרת תיגרם לו תחושת אשמה, ע"י הסופר אגו. בסופר אגו קיים גם עצמי אידיאלי, ואם האגו מתנהג רחוק ממנו, הוא שוב יחווה אשמה.

האגו צריך לענות על צרכי האיד, הסופר אגו והמציאות החיצונית. לשם כך הוא נעזר במנגנוני הגנה מגוונים, שלכולם 3 תכונות משותפות: 1. מטרתם לעזור לאגו להתמודד עם דרישות מתנגשות. 2. פעולתם לא מודעת. 3. הם מעוותים מציאות פנימית/ חיצונית ע"מ להשיג את מטרתם.

הערכה של מנגנוני הגנה ותפקודי אגו: Valliant פיתח היררכיה של מנגנוני הגנה, בהתבסס על ההנחה שחלק מהמנגנונים בריאים יותר מאחרים: (הכי נחות) 1. מנגנונים פסיכוטיים (הכחשה). 2. מנגנונים ילדותיים (השלכה). 3. מנגנוניים נוירוטיים (אינטלקטואליזציה). 4. מנגנונים בוגרים (הומור). התיאוריה תוקפה במחקר אורך של 45 שנים, בו בנו פרופיל של מנגנוני הגנה לכל נבדק לאורך זמנים שונים. כל מנגנון דורג לפי מידת שימושו (1- לא בשימוש, עד 5- שימוש עיקרי). מהימנות בין שופטים הייתה גבוהה מאוד, וגם תוקף תיאוריה (כשתיאוריה ניבאה התפתחות לאורך השנים, כך קרה בפועל).

תיאוריות טיפוסים:

הניסיון המוקדם ביותר למיין אנשים לטיפוסים היה של היפוקרטס (לפי נוזלי גוף). בשנות ה-40' היה הניסיון המודרני הראשון- לפי מבנה גוף וטמפרמנט.

דפוס התנהגות של טיפוס A: פרידמן ורוזמן (1974) זיהו דפוס התנהגות של טיפוס A, שבסיכון גבוה יותר למחלות לב. זהו טיפוס אגרסיבי, מנסה להשיג יותר בפחות זמן, גם למול התנגדויות. בניגוד אליו טיפוס B הוא רגוע ולא תחרותי. מאפייני A: חוסר ביטחון בסטטוס- חוסר הערכה עצמית (מוסתר), השווה תמידית לאחרים; עודף אגרסיביות- אדישות לרגשות וזכויות המתחרים; עוינות לא ממוקדת- המון דברים מעצבנים אותו; תחושה של לחץ זמן (מחלת המהירות)- ממהרים בפעילויות יום-יומיות, ועושים מספר פעולות במקביל. ניתן לאבחן את הטיפוס בראיון של הרגלי עבודה, אכילה, שיחה וחשיבה. מחקרים מוקדמים מצאו קשר חזק בין טיפוס A למחלות לב והתקפי לב. מחקרים מאוחרים מצאו קשר חלש. אחרים מצאו קשר לתכונות ספציפיות, כמו נטייה לכעס, לחץ זמן, עוינות, ציניות, הדחקת כעס ועוד.

ניתן להסתכל על טיפוסי A ו-B כקצוות של אותו רצף, ולא כטיפוסים. ההבדל בין גישת רצף לגישת טיפוס הוא שגישת טיפוס אומרת שרוב האנשים נמצאים בקצוות, בעוד גישת רצף - שרובם מפוזרים לאורך רצף.

תיאוריות פנומנולוגיות:

מדגישים את חשיבות החוויה הסובייקטיבית בקביעת התנהגות.

מקורות: דמויות בולטות: 1. הפילוסוף Husserl, המציא פילוסופיה פנומנולוגית, שעסקה בתיאור תופעות מנטליות. 2. הסופר Kierkgaard, שתרם לגישה האקזיסטנציאליסטית לספרות ופילוסופיה, גישה שעסקה במשמעות החיים וחרות הפרט לבחור את מטרותיו.

קרל רוג'רס, תיאורית העצמי ומבחני Q: טכניקות Q בוחנות את מושג העצמי, מושג מפתח בתיאוריה של רוג'רס, המוכרות גם כמיון Q (q sort). הטכניקה כוללת מספר רב של כרטיסים, על כל אחד הצהרה אחת. על הנבחן למיין את ההצהרות לערימות קבועות מראש, הנעות בין "מתאר אותי מאוד" ל"לא מתאר אותי כלל". הערימות בנויות כך שתיווצר עקומה נורמלית (מבחינת הכמות בכל ערימה).

ההצהרות משתנות לפי מטרות המיון, ורוג'רס הכין גם הצהרות שקשורות למושג העצמי. ניתן לבחון את החלוקה של הנבדק לפי עקומת פיזור של מדגם או למול חלוקה נוספת של העצמי האידיאלי. אם המתאם בין הערימות גבוה (לכיוון 1+), אז ההסתגלות טובה. אם המתאם נמוך, לכיוון (1-), יש בעיית הסתגלות.

תיאוריות בהביוריסטיות ולמידה חברתית:

מקורות: בניסוי מעבדה של התניה קלאסית ואופרנטית. מניחות שהתנהגויות שמרכיבות את האישיות נלמדו מהסביבה, ולכן יש לחקור את העבר של הפרט והסביבה הנוכחית, על מנת להבין את אישיותו. הדעות חלוקות בין הבהביוריסטים לתיאורטיקנים של למידה חברתית לגבי תפקיד הקוגניציה. למידה חברתית, בניגוד לבהביוריזם, מנסה להבין מה בדיוק לומדים, וטוענת שלציפיות וחוקים יש חלק בכך, לא רק יחסי גירוי-תגובה.

רוטר (1996) פיתח מבחן I-E (internal-external) למדידת מיקוד השליטה של האדם (פנימי- הוא עצמו משפיע, חיצוני- העולם משפיע). הכלי כולל פריטי בחירה כפויה (חובה לבחור אחד מבין שני היגדים), והוא מהימן ותקף. למיקוד שליטה יכולת ניבוי טובה להצלחה בעבודה, בריאות פיזית, הישגים אקדמאיים ועוד.

בנדורה (1965) בחן את תפקיד ה-self efficacy, הערכה אישית לגבי יכולת לבצע תפקיד מסוים. המושג מסייע להבין מדוע ידע אינו מספיק על מנת לנבא פעולה יעילה. בנדורה פיתח כלי למדידת התכונה. הנבדק צריך לציין עבור מגוון מצבים האם יוכל לבצע את הפעולה, ומהי רמת ביטחונו בכך.

תפיסות של תכונות:

תכונה (trait) מציינת דרך מתמשכת בה הפרט שונה מאחרים. המושג התפתח מהשפה בה אנשים מתארים ביום יום אנשים אחרים, למשל מודעות שידוכים... תכונת אישיות היא דפוס עקבי בדרך בה הפרט מתנהג, מרגיש וחושב. היא מאפשרת לסכם הרבה מידע במילה אחת, לנבא התנהגות, ולהסביר אותה.

ישנו מספר עצום של תיאוריות, שכל אחת מציגה משתנים אחרים המרכזיים בהערכת אישיות, אך הואיל וכל תיאוריה נשענת על הנחות סובייקטיביות, לא קיימת נקודת התייחסות המאפשרת השוואה ביניהן. בניסיון לפתור בעיה זו היה צורך בניית מודל טקסונומי (מסגרת סיווג) שיארגן את המבנים ויאפשר לזהות אזורי חפיפה. אחד הפתרונות המוצעים (Alport) נשען על מאגר הידע המצטבר הגדול ביותר בתרבות, השפה האנגלית, ומכונה ההיפותזה הלקסיקלית הבסיסית: Fundamental lexical. ההנחה היא שהשפה כוללת תיאוריה סמויה של אישיות: המאפיינים שחשוב ביותר לאדם לזהות אצל אנשים אחרים (על מנת לזהות ולנבא התנהגות=  ערך הישרדותי), הם ששרדו את "האבולוציה" של השפה ויופיעו בה באופן מובחן. ניתוח השפה יחשוף את ההתנהגויות והמאפיינים שהתרבות מצאה כחשובים ביותר.

תיאורית התכונות של קאטל: הראשון שעשה זאת באופן מסודר היה Cattel (1944). קאטל מציין כי ישנם תכונות גלויות (surface trait), שמזהים כבר בשלב הראשון של ניתוח הגורמים, ותכונות יסוד (source), שהן המקור הקבוע והיציב של ההתנהגות. הוא נתן לנבדקים לדרג 35 סולמות ביפולאריים (על עצמם ועבור חבריהם) וביצע על הדירוגים ניתוח גורמים, והגיע ל-12 מבנים משמעותיים. בעיבוד מאוחר יותר הציג 16 ממדים על פי הם ניתן לדרג אישיות.

תיאורית מימדי התכונות של אייזנק: שילב בין גישת תכונות למימדים. זיהה 2 מימדי-תכונות בסיסיים: 1. מוחצן/מופנם. 2. יציב רגיש/ לא יציב (נוירוטי). בתוך המימדים, זיהה 32 תכונות, ומיקם אותן עפ"י כיוון ועוצמה בכל אחד מהמימדים. למשל: אגרסיביות היא בעלת מוחצנות בינונית ויציבות בינונית. בנה את שאלון באישיות של אייזנק למדידת המימדים והתכונות.

מודל חמשת הגורמים: בשנות ה-80 נכנסו לתמונה שתי קבוצות מחקר עצמאיות שחיפשו ממדי אישיות בשיטה של ניתוח גורמים: Costa and McCrae (מהמרכז הלאומי לבריאות) ו-Warren Norman מאוניברסיטת משיגן עם Lewis Goldberg מאוניברסיטת אורגון. שורשי כל המחקר היו שונים, אך הובילו לתוצאות דומות: רוב התכונות האנושיות יכולות להיכלל בחמשה ממדים אישיותיים, ללא קשר לשפה או תרבות. מודל זה מכונה ה-Big 5, וכולל את המימדים OCEAN. המודל הפך פופולרי יותר ויותר, ובעל תמיכה מניתוח גורמים של מושגי תכונות בשפה המדוברת (ההשערה הלקסיקלית הבסיסית). ביקשו מאנשים לדרג את עצמם ואת האחרים על תכונות שונות, ומצאו שוב ושוב את חמשת הגורמים. גם האבולוציה מספקת תמיכה, שכן כל הגורמים משמעותיים להישרדות/ רבייה. גולדברג טוען שבכל מפגש עם אנשים, אנחנו שואלים 5 שאלות, כל שאלה על גורם. למשל: האם הוא חם, נעים ונחמד או קר ומרוחק?

נוירוטיות: נטייה כללית לחוש רגש שלילי כמו עצבות, פחד, בושה, כעס, אשמה, וכד'. משקף את הסגנון הרגשי. הסולם מזהה אנשים שפגיעים למצוקה פסיכולוגית ויש להם סגנון התמודדות פחות סתגלני. ציון גבוה בסולם משקף נטייה לרגשות שליליים, מתיחות ומצוברחות. אנשים אלו לא מרוצים מחייהם ומעצמם ואינם מתמודדים טוב במצבי לחץ, הם בעלי רעיונות בלתי הגיוניים ופחות מסוגלים לשלוט על דחפיהם. קיימת סכנה לסוג של פתולוגיה, אבל הסולם אינו מהווה מדד לפסיכופתולוגיות. ציון נמוך מעיד כי האדם מתמודד היטב במצבי לחץ ובטוח בעצמו, הוא יציב מבחינה רגשית ורגוע.

N1- חרדה, Anxiety: מפחדים, נוטים לדאגה, עצבים ומתח; מול אנשים רגועים ונינוחים, שאינם מוטרדים ממה עלול להשתבש. N2- עוינות, Angry Hostility: נטייה לחוש כעס, תסכול ומרירות (חוויית הכעס ולאו דווקא ביטויו); מול אנשים שלוקחים דברים בקלות ולוקח להם זמן רב על מנת לחוש כעס. N3- דיכאון, Depression: נטייה לחוות רגש דכאוני, אשמה, עצבות, חוסר אונים ובדידות; מול אנשים שאינם נוטים לחוות רגשות אלו (לאו דווקא אנשים עליזים). N4- מודעות עצמית, Self-Consciousness: אנשים שאינם חשים בנוח בסביבת אחרים, ביישנים ולעיתים בעלי חרדה חברתית; מול אנשים שאינם חוששים מסיטואציות חברתיות.  N5- אימפולסיביות, Impulsiveness: האימפולסיבי אינו מסוגל לשלוט בדחפיו ורצונותיו; מול אנשים שדוחים בקלות פיתויים ובעלי סבילות גבוהה לתסכולים.  N6- פגיעות ללחץ, Vulnerability: אנשים עם ציון גבוה בסולם זה אינם מסוגלים להתמודד עם לחצים, במצבי חירום הופכים תלויים, חסרי אונים וחרדים; מול אנשים המתמודדים היטב במצבי לחץ.

אקסטרוברטיות: משלב בין נטיות חברתיות וטמפרמנט ומודד עוצמה ואיכות של יחסים בין אישיים. ציון גבוה מעיד על מוחצנות, אהבת אנשים, אנרגטיות (יש כאלו המעדיפים לייחס את ה-E ל-energetic), פעלתנות ואופטימיות. אנשים שאוהבים תשומת לב ונוטים לעבוד עם אנשים, הם נלהבים, דברנים, נועזים מבחינה חברתית ויש להם הרבה מכרים וחברים. אנשי E מובהקים הם אנשי מכירות ויזמים.  ציון נמוך מעיד על מופנמות, יחס קריר לאחרים ונטייה להימנע מהבעת רגשות והתלהבות, אחרים יגידו עליהם שהם ביישנים, כשבעצם הם פשוט מעדיפים להיות לבדם (הם אינם עצובים או פסימיסטיים). קצה הסקלה: מופנם ואינדיבידואלי.

E1- חמימות, Warmth: ידידותיים ומפגיני חיבה, אוהבים אנשים ומתקרבים לאנשים בקלות; מול אנשים פורמלים, שמרנים ומרוחקים. E2- העדפת חברה, Gregariousness: מעדיפים להיות בסביבת אחרים, נהנים מחברתם וככל שיש יותר אנשים כך יותר שמח להם; מול אנשים שאוהבים להתבודד ונמנעים מפעילויות חברתיות. E3- אסרטיביות, Assertiveness: מדברים ללא היסוס ולעיתים קרובות מנהיגים את הקבוצה; מול אנשים שמעדיפים להיטמע ברקע ולתת לאחרים לדבר. E4- פעלתנות, Activity: אנשים בעלי קצב מהיר ותנועה, אנרגטיים וזקוקים להיות עסוקים; מול אנשים בעלי קצב רגוע יותר (לאו דווקא עצלנים). E5- חיפוש ריגושים, Excitement-Seeking: מחפשים גירויים וריגושים, אוהבים צבעים בהירים וסביבות רועשות; מול אנשים שאינם מחפשים ריגושים. E6- רגש חיובי, Positive Emotions: נטייה לחוות רגשות חיוביים כמו אושר, שמחה, אהבה והתרגשות, צוחקים הרבה, שמחים ואופטימיים; מול אנשים לא עצובים, אך עם רוח רגועה יותר.

פתיחות לחוויות: נטיית האדם לחפש באופן אקטיבי אחרי חוויות לשם עצמן, ומעיד על מורכבות חיי הנפש. קשור לדמיון פעיל, רגישות, ערנות לתחושות פנימיות, העדפה למגוון, סקרנות אינטלקטואלית ויצירתיות, נבחן ע"י תחביבים ופעילויות. יכול לאבחן גישה שמרנית מצד אחד מול סקרנות מצד שני בנוגע לעולם הפנימי והחיצוני. הממד החלש ביותר, ובעל השוני הרב ביותר בין תרבויות. ציון גבוה מעיד על דמיון מפותח ונטייה ליצירתיות, עניין במגוון תחומים, עניין בחיים הרגשיים של עצמם, אוהבים להתנסות בתחומים חדשים, אנשים לא כל כך מעשיים. ציון נמוך מעיד על אנשים שמרנים המתעניינים בעובדות, הם מעדיפים את המוכר ומעדנים את רגשותיהם.

O1- פנטזיה, Fantasy: דמיון בהיר וחיי פנטזיה פעילים, כדרך ליצירת עולם פנימי עשיר ולא כבריחה; מול אנשים מעשיים עם רגליים על הקרקע. O2- אסתטיקה, Aesthetics: הערכה לאומנות וליופי; מול אנשים שאינם מתעניינים ואינם רגישים לאומנות וליופי. O3- רגשות, Feelings: מודעות לתחושות ורגשות והערכת הרגש כחלק חשוב מהחיים, רגשות יותר עמוקים ומגוונים; מול אנשים עם רגש שטוח שאינם מאמינים שמצבים רגשיים הם כה חשובים. O4- פעילויות, Actions: מוכנות להתנסות במגוון פעילויות, ללכת למקומות חדשים ולאכול אוכל חדש, יעדיפו חדש ומגוון על פני המוכר והשגרתי; מול אנשים החווים קושי עם שינויים ומעדיפים להישאר עם המוכר והאמיתי. O5- רעיונות, Ideas: סקרנות אינטלקטואלית, מוכנות להתנסות ברעיונות לא קונבנציונאליים, נהנים מחידות וטיעונים פילוסופיים; מול אנשים עם סקרנות מוגבלת ומיקוד במספר מוגבל של נושאים. O6- ערכים, Values: נכונות לבחון מחדש ערכים פוליטיים, חברתיים ודתיים; מול מי שנוטה לקבל את המסורת והסמכות השמרנית (ציון נמוך).

נעימות: איכות האינטראקציה הבין אישית. אדיבות, אלטרואיזם, רצון לעזור לזולת, חמימות, יצירת אמון. ציון גבוה מעיד על כנות, סימפטיה וחוסר אנוכיות. הם אוהבים אנשים ואנשים אוהבים אותם. סולם יעיל לאבחון התאמה לשרות. ציון נמוך- אנשים אנטגוניסטים, חשדנים, אגוצנטריים, תחרותיים, ביקורתיים , קשוחים, נוטים לנקמנות, יש להם הרבה בעיות עם ילדיהם ונוטים לראות את תחומי האהבה והתעסוקה כשדה קרב והחיים כזירה.

A1- אמון, Trust: נטייה להאמין שהאחר כנה ובעל כוונות טובות; מול אנשים סקפטיים וציניים הנוטים להאמין כי האחר אינו ישר ומסוכן. A2- ישירות, Straightforwardness: אנשים כנים ברגשותיהם; מול אנשים שמשתמשים במניפולציית חנופה או הונאה, רואים באנשים הישירים כנאיביים ומאמינים כי הטקטיקות הללו הכרחיות למיומנות חברתית. A3-אלטרואיזם, Altruism: דאגה אקטיבית לשלומם של אחרים, נדיבות, התחשבות ורצון לעזור; מול אנשים המרוכזים בעצמם ולא מעוניינים להיות מעורבים בבעיות הזולת. A4- היענות, Compliance: אנשים שסולחים שוכחים ומעכבים תוקפנות; מול אגרסיביים המעדיפים תחרות על פני שת"פ ואינם מעכבים את תחושות הכעס שלהם. A5- צניעות, Modesty: צנועים; מול אנשים החושבים שהם שווים יותר, ושנחשבים שחצנים. A6- התחשבות, Tender-Mindedness: סימפטיה ודאגה לאחר. אנשים המונעים ע"י צרכי האחר ומדגישים את הצד האנושי של המדיניות החברתית; מול אנשים שרואים עצמם כריאליסטים הפועלים לפי ההיגיון הקר.

מצפוניות: מצפוניות, אמינות, תחושת מחויבות ומוסר. קשור לרצון להשיג יסודיות, חריצות והשקעת מאמץ בעבודה. אחריות במובן של השקעה לטובת המסגרת, העבודה. ציון גבוה מעיד על אנשים מאורגנים ושאפתנים, אמינים- מצליחים להשיג הכל בדרך ישרה, בעלי משמעת עצמית ולא נוטים לדחות דברים, לעיתים מכורים לעבודה. ציון נמוך יעיד כי האדם יוצר קשר רומנטי בקלות וללא מחויבות, נטייה לעשות דברים ללא מחשבה תחילה, חוסר בעקרונות מוסריים, הדוניסטים- הרבה בילויים וכד'. נמצא הבדל מובהק בתוחלת החיים בין מצפוניים ללא מצפוניים (לטובת המצפונים). למה? לוקחים פחות סיכונים, נצמדים למטרות שקולות.

C1- מסוגלות, Competence: הרמה שבה אדם מרגיש שהוא מסוגל לעשות דברים באופן יעיל. גבוה בציון זה חש כמוכן להתמודד עם החיים; מול אנשים המעריכים את יכולתם כנמוכה וחשים לא מוכנים. קשור להערכה עצמית ומיקוד שליטה פנימי. C2- סדר, Order: אנשים מסודרים, נקיים ומאורגנים; מול אנשים לא מאורגנים. C3- מילוי חובות, Dutifulness: אנשים הנצמדים לעקרונותיהם האתיים וממלאים התחייבויות מצפוניות; מול אנשים לא עקביים בתחום זה שיכולים להיות לא מהימנים. C4- שאיפה להישגים, Achievement Striving: אנשים עם שאיפות גבוהות שמוכנים לעבוד קשה ע"מ להגיע למטרותיהם, יש להם כיוון והם משקיעים בעבודתם; מול אנשים עצלנים, חסרי כיוון, שאינם מונעים על ידי הצלחה, חסרי אמביציה ומודעים לרמות הנמוכות של הישגיהם. C5- משמעת עצמית, Self-Discipline: היכולת לבצע משימה עד הסוף למרות שעמום או הסחות אחרות. מי שגבוה בממד מסוגל להניע עצמו לסיים עבודה; מול ציון נמוך שיעזוב בקלות. C6- מעשה מכוון, Deliberation: היכולת לחשוב לפני מעשה. אנשים זהירים ומתחשבים; מול פזיזים שאינם שוקלים את תוצאות מעשיהם טרם ביצועו, ספונטאניים ומסוגלים להחליט בזריזות.

 

הערות לגבי תכונות: האתגר העומד בפני תיאורטיקנים שלתכונות הוא שישנן אלפי תכונות, ויש לצמצמן למספר מועט של תכונות בסיסיות. עד לאחרונה לא הייתה הסכמה לגבי כמותן, אולם כיום יש הסכמה די נרחבת לגבי חמשת הגורמים. הכמות שרירותית, זה לא מספר קדוש.

לכל גישות התכונות בעיות משותפות: 1. האם תכונה גורמת להתנהגות או רק מתארת אותה בצורה חסכונית? 2. לתכונות תוקף ניבוי נמוך, למרות תוקף נראה גבוה. אין קביעות של התנהגות מעבר למצבים, למרות שתכונה מנבאת שזה מה שיהיה. מדובר על תוקף "מקדם אישיות" של 0.30.

 

 

 

הערכת אישיות

ישנן כמה חלוקות אפשריות של מבחני אישיות: קבוצתיים לעומת אינדיבידואליים, כוללים (כל האישיות) לעומת מבחנים שמודדים תכונה אחד בלבד וכו'. אחת החלוקות היא למבחנים השלכתיים לעומת מבחני דיווח עצמי. טכניקות השלכתיות לא מובנות, שלטו בכיפה בראשית המאה ה-20; גישות מובנות של דיווח עצמי ומבחני התנהגותיים, החלה לשגשג באמצע המאה -20, וצברו פופולריות במהירות מאז.

 

שאלוני דיווח עצמי

המבחנים המובנים פותחו בשלוש דרכים: בהתבסס על תיאוריה, בעזרת ניתוח גורמים ועל ידי מיפתוח אמפירי (criterion-key). נחשבים פעמים רבות "אובייקטיביים", בניגוד להשלכתיים (פרוג'קטיביים, projective), אולם מדויק יותר לכנותם "מובנים", structured, שכן יש להם כללים מאוד ברורים להעברה, ציינון ופרשנות.

שאלונים מבוססי תיאוריה:

מפתח המבחן מתכנן את הכלי סביב תיאוריה, הקיימת מראש.

EPPS- Edwards Personal Preference Schedule:

מדידת 15 הצרכים של מורי בכלי מובנה (להבדיל מה-TAT ההשלכתי, שמורי פיתח). כולל 210 זוגות של הצהרות, בפורמט של בחירה כפויה. הנבחן מתבקש לבחור מכל זוג הצהרות את זו שמתארת אותו בצורה הטובה ביותר. מבנה הבחירה הכפויה בשאלון זה מוזר ולא נוח לרוב האנשים. פריטים לדוגמה:

1.   "אני אוהב לדבר מול קבוצה" או "אני אוהב לפעול למען מטרות שהצבתי לעצמי"

2.   "אני מרגיש עצוב כשאני רואה סיפור חדשות טרגי בטלוויזיה" או "אני מרגיש עצבני כשאני צריך לדבר בפני קבוצה".

3.   "לא אכפת לי לנגב 10 ליטר של סירופ שנשפכו על הרצפה" או "לא אכפת לי לרדת מצוק תלול בעזרת חבל בטיחות".

פורמט מוזר כדי להתגבר על רצייה חברתית. כל זוג הצהרות הוא בעל אותה דרגה של אטרקטיביות חברתית, ואז התשובה שתיבחר לא תושפע מרצייה חברתית. השאלון בנוי כך שכל צורך מזווג פעמיים עם כל אחד מ-14 הצרכים האחרים, כך שהציון המקסימלי לכל צורך (סולם) הוא 28 (14*2), והמינימלי הוא 0. השאלון כולל גם 15 פריטים זהים לחלוטין, לבדיקת עקביות במענה לשאלות.

המבחן הינו איפסטיבי (ipsative), בו התוצאה הכוללת (ממוצע כל הסולמות) זהה עבור כל נבחן, תמיד 14. כלומר, כל צורך מובע באופן יחסי לצרכים האחרים, ולא באופן אבסולוטי. בנוסף, הציונים מדווחים בציוני T, שנותנים תחושה של אבסולוטיות. יש כאן שילוב של שתי שיטות ציינון לא תואמות, וזו אחת הביקורות על המבחן. ביקורות נוספות קשורות לתסכול של ממלא השאלון, בשל אופי הבחירה הכפויה; התקנון אינו מעודכן; המהימנות בעייתית (0.55 עד 0.87); תקפות מבנה למול הצרכים של מורי נמצאה מעורבת, אבל מחקרים עדכניים מצאו תקפות טובה למול שאלון NEO, כשה-EPPS צויינן בדרך נורמטיבית (ציוני T). הציינון האיפסטיבי לא הניב תקפות טובה.

PRF- Personality Research Form:

כלי נוסף שמבוסס על הצרכים של מורי. כולל מספר טפסים, שנבדלים בכמות הסולמות ובכמות הפריטים בכל סולם. הטופס הארוך כולל 440 פריטי 'נכון-לא נכון', ומודד 20 סולמות אישיות ו-2 ציוני תקפות.

בתהליך פיתוח המבחן, נבנה תיאור מפורט של כל מבנה (תכונה) שרצו למדוד. לאחר מכן, נבנו 100 פריטים לכל סולם, והמבחן הועבר למדגם גדול. לכל סולם, נבחרו 20 פריטים עם מתאם ביסריאלי גבוה (בין הפריט למבחן), ומתאם נמוך עם סולמות אחרים ועם סולם הרצייה החברתית (סולם תקפות).

נוצר מבחן שלא כולל חפיפה בין הפריטים בסולמות שונים, הסולמות אינם תלויים זה בזה, והמהימנות גבוהה מאוד. המבחן דורש רמת קריאה של כיתה ה-ו, בלבד. נתוני התקפות מול שאלונים אחרים טובים מאוד. למשל- עם שאלון EPI (פיתוחו של אדוארדס, מפתח ה-EPPS. כולל 1200 פריטי 'נכון-לא נכון'!) יש מתאם של 0.54 עד 0.74. מכיוון ששני הכלים פותחו לחלוטין בנפרד, זה מחזק את התקפות של שניהם. בנוסף, הוא מנבא ביצועי עבודה טוב יותר משאלונים נפוצים יותר, כמו ה-16PF.

MBTI- Myers-Briggs Type Indicator:

שאלון בחירה כפויה, המבוסס על התיאוריה של יונג. גרסת F כוללת 166 פריטים וגרסת G כוללת 126. הציינון מבוסס על ארבעה מימדים תיאורטיים: מוחצנות-מופנמות, חישה-אינטואיציה, חשיבה-רגש, שיפוט-תפיסה. התוצאה של הציינון היא טיפולוגיה. למשל, מי שמקבל ציונים קרובים למוחצן (extraversion), אינטואיציה (intuition), רגש (feeling), תפיסה (perception) יקבל סיכום של ENFP, ותיאור אישיות בהתאם.

הסטנדרטיזציה של המבחן כוללת נורמות עבור על מימד, אולם נשענת על מדגמים קטנים. מהימנויות טובות. הפרשנות הטיפולוגית לא התקבלה טוב בעיני פסיכומטריקנים. הגישה נתפסת כחלקלקה ופשטנית, כמו הורוסקופ. ישנן דרכים מתוחכמות יותר לפרש את המבחן, וניתן למצוא אותן בספרות. מבחינת תקפות מבנה- דווח על מתאם חזק בין מדדי אינטליגנציה רגשית לתכונה של אינטואיציה.

מדידות של טיפוס A:

ישנן שאלונים רבים למדידת הטיפוס, העדכני ביותר הוא TUPA (time urgency perpetual activation ), בעל נתוני פסיכומטריקה מצוינים ומסייע לנבא מספר בעיות בריאות. הכלי הנפוץ ביותר הוא JAS (Jenkins activity survey), הכולל 52 פריטי בחירה מרובה, למשל: "אתה מעריך את עצמך כ: 1.בהחלט תחרותי ושאפתני. 2.כנראה תחרותי ושאפתני. 3.כנראה רגוע ונוח. 4.בהחלט רגוע ונוח." בנוסף לציון בטיפוס A, הכלי מספק ציון בשלושה תת-סולמות: מהירות וחוסר סבלנות, מעורבות בעבודה ותחרותיות. מתאמים בין תתי הסולמות (=תכונות הטיפוס) מתונים (0.42 עד 0.67), ומעידים על עצמאיות התכונות. הציונים מתוקננים עם ממוצע 0, כך שציון חיובי מעיד על פרופיל דומה ל-A וציון שלילי על דמיון ל-B.

דפוס ההתנהגות A כולל עוד מגוון תכונות, המעלות את הסיכון למחלות לב. זיהוי הדפוס מתאפשר על ידי ראיון מובנה ארוך מאוד. מטרת ה-JAS הייתה להחליף את הראיון, בכדי לחסוך במשאבים, אולם השאלון לא השיג את המטרה. המהימנות שלו מתונה במקרה הטוב, כמו גם המתאם עם הראיון המובנה; אין הבדל בין חולי לב לכלל האוכלוסייה בשאלון (מבחינת הציון בממוצע בתת הסולמות), וסולם התחרותיות אף מראה הבדל בכיוון ההפוך; הנורמות מבוססות על מדגם לא מייצג; וקשה לציינן את השאלון ידנית. יחד עם זאת, תת סולמות מסוימים מנבאים בעיות בריאות מסוימות טוב יותר מהציון הכולל.

STAI- state-trait anxiety inventory:

מדידה קצרה ומהירה של חרדה מצבית וכתכונה, בעלת יתרונות טכניים רבים. חרדה מצבית ותכונתית קשורות, אולם נפרדות זו מזו. השאלון כולל 40 פריטים פשוטים ותיאוריים. 20 פריטי החרדה המצבית כוללים 4 דרגות של עוצמה (כלל לא מתאר אותי, במידה מסוימת, במידה רבה, במידה רבה מאוד), והנבדקים מתבקשים לענות כיצד הם מרגישים כעת. 20 הפריטים של חרדה תכונתית כוללים גם 4 רמות (כמעט אף פעם לא, לעיתים, לעיתים קרובות, כמעט תמיד), ומתבקשים לענות איך הם מרגישים בדר"כ. ישנה גם גרסת ילדים. מהימנות טובה. תקפות מבנה של חרדה תכונתית אינה טובה, שכן התכונה אינה מוגדרת היטב. בנוסף, יש לכלי תוקף נראה גבוה מאוד, כך שניתן לזייף. לכן, יש לפרש תוצאות בזהירות.

 

שאלונים מבוססים על ניתוח גורמים:

16PF- 16 personality factors:

הכלי בנוי על בסיס 16 הגורמים שקאטל מצא בניתוח גורמים, 16 תכונות יסוד (source), ו-4 סולמות של תכונות מסדר שני, המבוססות על 16 הגורמים הראשונים. התוצאה היא 20 סולמות דו-קוטביים. ציוני הקצוות בוססו במחקרים רבים לאורך השנים.

המבחן כולל 5 טפסים נפרדים. מורכב מפריטים הצהרתיים, והנבחן צריך לבחור מבין שתי אפשרויות (טופס E) או 3 (טופס A עד D). לדוגמה: "אני מקבל החלטות בהתבסס על: רגשות, רגשות ושקילה הגיונית, הגיון." הטפסים כוללים 105-187 פריטים, ונבדלים ברמת הקריאה הנדרשת. מרבית המשתמשים בכלי טוענים כי הוא מתאים בעיקר לאנשים נורמליים, נטולי בעיות רגשיות.

השימוש העיקרי של השאלון הוא בייעוץ לקריירה ומיון תעסוקתי, ונפוץ מאוד בעיקר כי את גיליון התשובות ניתן לסרוק למחשב, ולקבל דו"ח נרטיבי ממוחשב ומפורט מאוד. החיסרון העיקרי הוא שתכונה מבוססת על 10-13 פריטים בלבד. בשל מיעוט הפריטים, המהימנות נמוכה. תקפות מראה כי פריטים שייכים למימדים אותם הם מודדים, וישנן ראיות "עולם אמיתי" שתומכות בתיאוריה של הגורמים. למשל: מחקר זוגות נשואים- מקבלים ציונים כמעט זהים בשאלון, לעומת זוגות במשבר שמקבלים ציונים שונים מאוד. תומך בכך שדמיון מסייע ליציבות נישואין.

Eysenck Personality Questionnaire:

אייזנק מצא 3 גורמים של אישיות: P- פסיכוטיות= אגרסיביות, עוינות, אימפולסיביות, חוסר באמפטיות, E- מוחצנות= קולניות, נהנתנות, אהבת אדם, ו-N- נוירוטיות= עצבנות, חוסר הסתגלות, עודף רגשיות. השאלון שלו כולל שלושה סולמות לשלושת הגורמים ועוד סולם של תקפות-L (שקרים); 90 פריטי 'כן-לא'. למשל: "האם אתה שובר הרבה חוקים?", "האם היית דואג אם היית בחובות?".

מהימנות השאלון מעולה. תקפות מבנה בוססה בעשרות מחקרים, על בסיס קריטריון התנהגותי, טיפולי, רגשי, למידה ועוד. נעשה מחקר רב על תכונת המוחצנות. אייזנק מציין פרופיל מוחצן: "חברותי, אוהב מסיבות, יש לו חברים רבים, צריך לדבר עם אנשים, ולא אוהב לקרוא או ללמוד עם עצמו. אוהב התרגשות, לוקח סיכונים, מסתכן, פועל על פי דחף רגעי, ואימפולסיבי". לעומתו המופנם: "שקט, נסוג לעצמו, אינטרוספקטיבי, חובב ספרים מאשר אנשים. מרוחק ומסוגר חוץ מלחבריו בקרובים, נוטה לתכנן מראש, להסתכל לפני שהוא קופץ למים, ולא לבטוח בדחף הרגעי". תכונות אלו קשורות למספר היבטים פיזיולוגיים. למרות הכל, השאלון לא תפס בקרב פסיכולוגיים אמריקאיים.

Comrey Personality Scales:

קומרי היה בן חסות של גילפורד, ופיתח מבחן דיווח עצמי של 180 פריטים בלבד, דבר שמהווה יתרון גדול. השאלון כולל 8 סולמות אישיות, 20 פריטים בכל סולם, המנוסחים בלשון חיובית ושלילית, ו-20 פריטים נוספים לבדיקת תקפות ולהעריך רצייה חברתית. הסולמות: 1. תקפות- ציון גבוה (מעל T=70), מצביע על תשובות לא תקפות; 2. הטיית תשובות- ציון גבוה מצביע על רצייה חברתית; 3. אמון לעומת הגנתיות- ציון גבוה מצביע על אמון בבני אדם; 4. סדר לעומת העדר קומפולסיות- ציון גבוה מצביע על זהירות, סדר, וארגון; 5. קונפורמיות לעומת מרדנות- ציון גבוה מעיד על קבלה של החברה כפי שהיא; 6. פעלתנות לעומת העדר אנרגיה- ציון גבוה מצביע על רמות אנרגיה גבוהות, עבודה קשה ורצון להצטיין; 7. יציבות רגשית לעומת נוירוטיות- ציון גבוה מעיד על חופש מדיכאון, רוגע, מצב רוח יציב, אופטימיות וביטחון; 8. מוחצנות לעומת מופנמות- ציון גבוה קשור לחיפוש חברים חדשים, יצירת קשר עם אחרים בקלות, הרגשת נוחות עם זרים, ללא פחד במה; 9. גבריות לעומת נשיות- ציון גבוה מעיד על נטייה לחשיבה נוקשה, חוסר מוטרדות ממראה דם, זוחלים וולגריות, לא בוכה בקלות ולא מראה עניין בסיפורי אהבה; 10. אמפתיה לעומת אגוצנטריות- ציון גבוה מעיד על נטייה לעזור, לנדיבות, לסימפתיה, לתרומה לאחר.

מהימנות פנימית של המבחן מצוינת, תקפות בין תרבותית חיובית מאוד. מתאמים עם מבחני אישיות אחרים נמוכים, אבל קיים מתאם גבוה בין ציון קיצוני בשאלון להפרעות פסיכולוגיות שונות. מבחן מבטיח שצריך עדכון בנורמות.

NEO-PI-R:

מבוסס על עשרות שנים של מחקרים ומודל חמשת הגורמים. ב-1992 פותח ע"יCosta  &  McCra שאלון NEO (על שם שלושת הגורמים הראשונים). במקום שמות תואר בנו משפטים שאמורים לשקף את הניואנסים של כל אחד מהמימדים. השימוש בממדים אִפשר לבנות את סולמות השטחות. נקבע מראש כי יהיו 6 שטחות לכל מימד, וכל שטחה נבחרה בשל מובהקותה בספרות. תהליך זיהוי הגורמים נעשה על ידי זיהוי דפוס המתאמים שלהם עם קריטריון חיצוני של תוקף מתכנס ומבחין. תיאורטית הממדים מייצגים גורמים בלתי תלויים זה בזה, אולם ניתוחי גורמים הראו כי כמה מהסולמות כן חופפים. החלוקה לשטחות היא מלאכותית וישנם היבטים מוכרים של תכונות אשר לא נכללו, למשל תלונות על כאבים גופניים בממד הנוירוטיות. למה לא נכלל? משום שהחוקרים עבדו עבור מחקר שניבא בריאות גופנית, ופריטים כאלו היו מזהמים את הקריטריון. למרות שאין הסכמה גורפת לגבי מבנה השאלון, זהו השאלון הפופולרי ביותר מבין כלי המדידה האובייקטיבים למדידת האישיות. המבחן תורגם לעברית (לא עוּבָּד!).

שני טפסים מקבילים של 240 פריטים (S- דיווח עצמי, R- על ידי צד שלישי), ועוד גרסא של 60 פריטים NEO-FFI, שאינה כוללת פירוט של תת סולמות. דרושה רמת קריאה של כיתה ו'. על כל פריט הממלא צריך לסמן "לא מסכים ביותר" עד "מסכים ביותר" (5 דרגות). כל הפריטים הם משפטים פשוטים המתארים התנהגות או עמדה, והם מתחלקים לחמשת הממדים העיקריים של האישיות, אשר בכל אחד מהם 6 סולמות, הנאמדים על ידי 8 פריטים (5 ממדים* 6 שטחות* 8 פריטים = 240). בנוסף, 3 פריטים (בלבד) משמשים לבדיקת תקפות.

השאלון עוצב על מנת להיות חלק מהערכה פסיכולוגית ואינו נותן מידע כולל להערכת האישיות. הוא שונה משאלונים כמו ה-MMPI וה-CPI, כיוון שנותנים לאדם לדרג את תשובותיו על עוצמות, מה שמספק מידע רב יותר ממידע דיכוטומי.

העברה וציינון: ניתן להעברה אינדיבידואלית או קבוצתית, בסביבה נוחה ושקטה. ללא הגבלת זמן, ובד"כ נדרשות 30-40 דקות על מנת להשלימו (בישראל- יותר). מיועד לגיל 17 ומעלה, לאנשים המסוגלים למלא את השאלון בצורה מהימנה ותקפה (ללא הפרעות שסותרות תנאים אלו). אם אדם אינו יודע לענות על היגד, עליו לבחור בתשובה ניטרלית (3). אם חסרות תשובות יש לשקול האם המבחן תקף: אין לציינן אם חסרות יותר מ-41 תשובות; אם חסרות פחות- יש לציינן כניטרלית או כממוצע הקבוצה המדרגת.

לאחר מילוי השאלון, מרכזים את התוצאות ומעבירים את ציוני הגלם לציוני תקן לפי נורמות. ישנן נורמות לגרסת הדיווח העצמי, לגרסת הצופה, לגיל הקולג', ולגרסה המקוצרת. בכל סוג קיימות נורמות לנשים ולגברים. ניתן לצייר דף פרופיל על מנת לראות ויזואלית את התוצאות. מתקבלים ציונים יחסיים (נורמטיביים, ציוני T) בכל ממד ושטחה, והם מהווים את הפרופיל הספציפי של האדם.

כל 8 הפריטים בכל ששת הממדים של סולם, מתקבצים לציון אחד. חלק מהפריטים, הינם פריטי היפוך, כך שבפריט הפוך ציון 1 הופך ל-5, 4 הופך ל-2 וכו'. כאשר משתתפים מספר מעריכים ניתן לציינן כממוצע הניקוד שנתן כל מעריך בכל פריט. אם זמינים נוסח של צופה ונוסח של מילוי עצמי ניתן להשוות בין תפיסתו העצמית של האדם לתפיסת האחרים אותו. ניתוח התוצאות במבחן זה הוא בין אנשים (נורמטיבי) ולא ניתוח בתוך האדם עצמו (איפסטיבי, אילו תכונות בולטות אצלו). משמעות ציון יכולה להיות תלויה בציון אחר. לדוגמא: אדם שנמוך בפתיחות לחוויות אך גבוה בנטייה לפנטזיה? הפנטזיה משמשת כבריחה מהלחץ או כדרך להימנע ממשימות לא נעימות.

הציינון נותן תיקון לנבחנים בעלי נטיית תגובה (ריבוי תגובות) חיוביות או שלילית. בד"כ נבדק מסכים עם 50-150 היגדים. אם קיימת הסכמה עם יותר מ-150 פריטים או פחות מ-50, יש לבחון שאין הטיה בתוצאות, ולפרש בזהירות את המבחן. תשובות רנדומליות נובעות בד"כ מחוסר תשומת לב במתן התשובות, בד"כ בעת העברה קבוצתית, כשאין הסבר למטרת המבחן, או כשקיים חוסר מוטיבציה אצל הנבחן ורצון לסיים בזריזות. דרכים לזהות תשובות רנדומליות: השוואה לפרופיל הנורמה, זיהוי דפוסים בדף התשובות ורצפים של תשובות מסוג מסוים, כגון: תשובה של לא מסכים כלל לששה פריטים ברצף הופך את המבחן ללא תקף לפירוש פורמלי.

באם הוחלט שהשאלון תקף (פריטים חסרים, נטיית תגובה, רנדומליות), הפירוש יערך ב-3 חלקים: תיאור אישיותי כללי- חמשת הגורמים יתוארו, כאשר הגורם הראשון שיתואר הוא זה הרחוק ביותר מהממוצע באוכלוסיה; פירוש מעמיק- יכלול את הממדים שמכיל כל גורם; קשרים אישיותיים- יישומים אפשריים, כגון: התמודדות, הגנות, תהליכים קוגניטיביים, well being, מאפיינים בינאישיים, צרכים ומניעים. ישנים קשרים מוכרים בין הממדים: N+E = סגנון רגשי; E+A = סגנון חברתי; E+O = נטייה מקצועית, ולבחירת צורת טיפול אופטימלית; O+A = עמדות; O+C = הישגים אקדמיים; A+C = "אופי".

ניתן לתת לאנשים משוב, ונראה שהם מפיקים ממנו. לכל ציון יש משפט תואם בכל מימד, הדף כולל 5 פקטורים ושלוש עוצמות של ציון בכל פקטור. המשוב יכול להיות יעיל במצבים חינוכיים, מחקר, הקדמה לטיפול או מקור לתובנות. כמובן שרק איש מקצוע יקבע אם ניתן לתת משוב, ואם ניתן משוב, יש לספק הזדמנות לשוחח על התוצאות באם הנבחן מעוניין בכך. דף המשוב מגדיר את השאלון כשאלון הנותן לך מידע על מה הופך אותך ייחודי בדרכי חשיבתך, רגשותייך ובאינטראקציה החברתית שלך.

מהימנות: מהימנות פנימית של חמשת הסקלות הגדולות היא בין 0.86-0.92. מהימנות פנימית של תת הסקלות היא 0.56-0.81. מהימנות מבחן חוזר בפער של 6 שנים מגיעים ברובם למהימנות של 0.7-0.8, מה שמעיד על יציבות גבוהה מאוד לאורך זמן.

תוקף: תוקף ניבוי מרשים במגוון מימדים: בריאות פיזית ונפשית, הצלחה בעבודה, מיומנויות התמודדות ועוד.  בדיקת הטיה בגלל דיווח עצמי: האופן בו אנשים תופסים את עצמם עקבי עם האופן בו הם נתפסים על ידי סביבתם. למשל בטבלה:

**p<0.01, ***p<0.001

תקפות מבנה מרשימה: נמצאו מתאמים התומכים בתקפות המבנה. למשל, נמצא מתאם בין סולם הפתיחות להתנסויות לבין מבחני יצירתיות. דוגמא לממצאי תיקוף צולב שנעשה לתָת-סולם אמון (בטבלה):

מחקרים הראו כי ממדי המודל מוכללים במידה די טובה במספר תרבויות כולל אירופאיות, אסיתיות (יפן, סין, קוריאה, פיליפינים) והודו. הממצאים חיוביים גם במדינות בהן השפה איננה משותפת במקורותיה לשפה או להיסטוריה האנגלית.

אישיות כמבנה יציב: החל משנות ה-20 לחיים ניתן לומר שיש "קיבוע" של תכונות, אבל, עם הגיל יש באופן ממוצע ירידה קלה בנוירוטיות, אקסטרוברטיות, ופתיחות, בעוד נעימות ומצפוניות עולה עם הגיל.

פריטים A,B,C מהווים בדיקת תקפות ועוזרים לוודא כי המשיב ענה באופן מדויק: A- השתדלתי לענות על כל השאלות האלה בצורה כנה ומדויקת. 99% מהמשיבים עונים "מסכים" או "מסכים ביותר" לשאלה זו. מי שלא עונה כך, ייתכן ולא היה כנה לגמרי, ענה ללא תשומת לב או התבלבל בתשובות. תשובה של אי הסכמה או אי הסכמה כלל, מסירה את תקפות המבחן. B- האם ענית על כל השאלות? C- האם סימנת את תשובותייך במקומות המתאימים? B ו-C משמשות יותר כתזכורת, ומעודדות את הנבחן להשלים תשובות חסרות ולבחון את מיקום תשובותיו. אם הנבחן עונה בשלילה לשאלות, יש לשאול אותו ולבחון את הסיבות.

שימושים עיקריים:

1. ייעוץ, טיפול פסיכולוגי ופסיכיאטריה- המבחן (שעוצב לבחינת אישיות נורמלית) מתאים לשימוש קליני, שכן רוב הקליינטים בייעוץ וטיפול הם אנשים נורמליים, הזקוקים להנחיה, מידע או הזדמנות לגדילה. המבחן מספק תמונה טובה של הדיספוזיציות, עוזר בהבנת הלקוח ונותן עליו מידע רגשי, בין אישי, מוטיבציוני וכו'. שיתוף הקליינט בתוצאות יכול להוות דרך טובה להבנה עצמית. המבחן יכול לעזור לשלול או לתמוך בהשערות דיאגנוזות קליניות, ולסייע בבחירת דרך טיפול אפקטיבית ומוקדי טיפול. המבחן לא נותן הערכה פסיכולוגית מלאה ואינו מתאים לכל החולים הפסיכיאטריים (כגון: ילדים, פסיכוטיים וכד').

במחקרים שערכו Fagan et al. (1991), Miller (1991) and Muten (1991), נמצא דפוס של חולים המטופלים בפסיכותרפיה: רובם גבוהים ב-N, נמוכים ב-A ו-C וממוצעים ב-E ו-O. בודקים כיום שימושיות לגבי הפרעות קליניות: ההנחה היא שהפרעות א-נורמליות הן הקצנה של ממדים מסוימים. למשל אובססיבי = הקצנה של נוירוטיות ומצפוניות.

2. פסיכולוגיה רפואית והתנהגותית- מדידת בריאות נתפסת וטענות סומטיות. לעיתים אנשים מדווחים על סימפטומים שנובעים מבעיות רפואיות, ולעיתים אלו אנשים הרגישים לכל שינוי פיזיולוגי מינורי או מודאגים מאוד לגבי בריאותם (החמורים בהם נקראים היפוכונדרים). למשל: סולם N נמצא כמנבא טוב של הקשר בין טענות סומטיות לאינדיקציה אמיתית למחלה: N גבוה יעזור לאתר מתחלים; עוינות היא מנבא טוב למחלות לב, והמבחן מנבא הרגלי בריאות, למשל: מי יפסיק לעשן לאחר ניתוח לב. ממצאים אלו עוזרים להבנה, אך גם לאיתור מועמדים שיפיקו יותר מתוכניות התערבות.

3. ייעוץ תעסוקתי ופסיכולוגיה ארגונית- הבנת מידת הפתיחות להתנסויות של הלקוח עוזרת ליועץ לקבל הארה לגבי כיוונים אפשריים המתאימים לו. למשל: נועץ יגיד שהוא מעוניין בתפקיד מכירות , אך המבחן יעיד על אדם מופנם מאוד, הפער עשוי להעיד על חוסר מידע. המבחן נותן גם מידע על ביצועים והסתגלות. לדוגמא: פרטים עם N גבוה נוטים להיות לא מרוצים מעבודתם, ו-C קשור לביצועים טובים בעבודה וליכולת הנהגה בצבא. עבודה הדורשת מאמצים רבים ורמת שאיפות גבוהה, תתאים יותר לאדם הגבוה ב-C. המבחן יכול לעזור למיון והשמה, כיוון שסוגים שונים של עבודות, דורשים תכונות שונות. הנורמות בוצעו על מדגם מתנדבים, ולכן אין בהם זיוף חיובי.

4. מחקר חינוכי- אבחון אלו שיפיקו מתוכניות העשרה לימודיות, להבין האם חוסר הנוחות שלהם נובע מחוסר הבנה ותסכול בכיתתם ולנבא הצלחה בלימודי המשך ובהמשך החיים.

5. מחקר-  כיוון שהכלי מספק מגוון ממדים אישיותיים ותכונות ספציפיות יותר, הכלי הינו יעיל במחקרי אישיות. ניתן לשער פעמים רבות על מתאמים בין הסולמות במבחן למשתנים אחרים, לדוגמא: התפתחות מוסרית, סטטוס זהות האגו, תגובות לפסיכותרפיה ועוד. מחקר אחד בנה פרופיל של נשיאים אמריקאיים, ומצא כי נשיא הוא בעל הסתגלות טובה, מעט מופנם, לא מאוד פתוח לחוויות, לא נעים באופן מובחן, ומצפוני באופן קיצוני.

ביקורת / שיפורים נדרשים:

1.    מבוסס על שיטה סטטיסטית ולא על תיאוריה, ולכן לא תופס את הניואנסים של האישיות. כיוון שזהו כלי סטטיסטי, מספר הממדים תלוי בהגדרה של הקריטריון, ויש הסבורים כי יש גם גורם שישי: ערכים (value)- נמצא במחקר הבודק מבנה משוער של תכונות ולא במחקר על אנשים ממשיים; פקטור של נשיות-גבריות, שנראה כרגע כרצף של מספר תכונות עצמאיות; רוחניות/ אמונה. עד כה אף הצעה לממד שישי לא עמדה במבחן. יוצא דופן: כשמחברים מדדים של יכולת קוגניטיבית עם משתנים אישיותיים הם יוצרים פקטור שישי.

2.    ניתוח גורמים מחפש מבנה פשוט, אולם תכונות רבות הן ערבוב של שני ממדים או יותר. למשל ביישנות היא N+E. עוינות היא N גבוה ו-A נמוך.

3.    יש מעט מדי פקטורים, בשביל לסכם את כל מה שאנחנו יודעים על אישיות. תומכי השאלון לא ידחו את הטענות: המודל איננו מקביל לתיאור של אישיות אלא רק נותן תיאור ברמה הגלובלית.

4.    השאלון מנתח אישיות בהשוואה לנורמות, אך נותרת השאלה מה קורה בתוך האדם.

5.    הטיעון לגבי הכללה תרבותית הוא בעייתי. אין סיבה להניח כי תכונות אלו זהות בכל תרבות, ועל פי התיאוריה צריכה להיות שונות בין תרבויות וצורך בבניית מודל כזה עבור כל תרבות.

6.    חסרונות כלליים של שאלוני דיווח עצמי (זיוף, הטיה לענות בחיוב או בשלילה, ריצוי חברתי). חסרון ספציפי של הכלי הזה: חוסר סולמות זיוף, והסתפקות ב-3 שאלות ישירות. אם אדם מזייף, הוא ישקר גם בהן.

נספח א' – דוגמאות לשאלות משאלון ה NEO-PI-R:

•     N1 חרדה – אני לא דאגן. (R)

•      N2עוינות – לעיתים קרובות מרגיזה אותי הצורה שבה אנשים מתייחסים אלי.

•     N3 דיכאון – לפעמים אני מרגיש חסר ערך לגמרי.

•      N4מודעות עצמית – אני מרגיש נוח בנוכחות הממונים עלי או אנשים אחרים בעלי סמכויות . (R)

•      N5אימפולסיביות – קשה לי לעמוד בפני התשוקות שלי.

•      N6פגיעות ללחץ – אני שומר על קור רוח במצבי חרום. (R)

•     E1 חמימות- אני בדר"כ מחבב את רב האנשים שאני פוגש.

•      E2העדפת חברה – אני אוהב שימצאו סביבי אנשים רבים.

•     E3 אסרטיביות – לעיתים קרובות הייתי המנהיג של הקבוצות שאליהן השתייכתי.

•     E4 פעילות – אני אדם פעיל מאוד.

•     E5 חיפוש ריגושים – לעיתים קרובות אני משתוקק לאירועים מעוררי התרגשות.

•     E6 רגש חיובי – אני צוחק בקלות.

•     O1 פנטזיה – יש לי חיי דמיון פעילים.

•     O2 אסתטיקה – צפייה בבלט או בריקודים מודרניים משעממת אותי. (R)

•      O3רגשות – בלי התרגשויות חזקות, לא הייתי מוצא עניין בחיים. 

•      O4מעשים – אני מעדיף לבלות את זמני בסביבה מוכרת.

•      O5רעיונות – ויכוחים פילוסופיים משעממים אותי. (R)    

•      O6ערכים – אני מאמין שחוקים ומדיניות חברתית חייבים להשתנות, על מנת לשקף את הצרכים של עולם משתנה.

•      A1אמון – אני מאמין שרב האנשים הינם בעלי כוונות טובות ביסודם.

•      A2ישירות – לא הייתי מסוגל לרמות מישהו, גם אילו הייתי רוצה בכך.

•     A3 אלטרואיזם – אני משתדל בדר"כ להתחשב באחרים.

•      A4הענות – אני מהסס להביע את הכעס שלי, גם כאשר הוא מוצדק.

•      A5צניעות – אני טוב יותר מרב האנשים ואני יודע זאת. (R)

•      A6התחשבות – אני מאמין שכל יצורי האנוש ראויים לכבוד.

•     C1 מסוגלות – אני אדם מוכשר מאוד.

•     C2 סדר – אני שומר על החפצים שלי בצורה נקייה ומסודרת.

•      C3מילוי חובות – אני דבק בקפדנות בעקרונות המוסריים שלי.

•     C4 שאיפה להישגים – אני עובד קשה מאוד להגשמת המטרות שלי.

•     C5 משמעת עצמית – קשה לי לאלץ את עצמי לעשות מה שאני חייב לעשות.

•     C6 מעשה מכוון – במשך השנים עשיתי דברים די טיפשיים. (R)

נספח ב' – תיאור מקרה:

אדם בן 69, שהופנה לטיפול פסיכולוגי בשל בעיות בחזה ולחץ דם גבוה. האדם הוא איש עסקים עצמאי שעבר ניתוח לפני שנתיים וחשש שהוא עלול למות. בראיון המקדים, הוא מספר על חרדות, בעיקר במצבים חברתיים וסביבות לא מוכרות. רמת אינטלגנציה מעל הממוצע. בטופס ניתן לראות את הפרופיל שנעשה על ידי טופס המילוי העצמי וגם את הפרופיל שמילאה אשתו בטופס הצופה. בפרופיל נמצאו מספר הבדלים משמעותיים בחוות הדעת שנכתבה ע"י אשתו אל מול דיווחו העצמי , בעיקר במודעות עצמית N4 ובפגיעות N6, אשתו דרגה אותו כנמוך בערכים אלו בשונה מתפיסתו העצמית, דבר שהביא לשיחה זוגית על מנת להבין פערים אלו. האדם שנמצא כפתוח להתנסויות קיבל טיפול היפנוטי להרגעות ובשל המודעות/ מצפוניות הגבוהה שלו הוא התאמן בטכניקה זו בבית. לאחר כמספר שבועות חל שיפור במצבו.

הפירוש הראשון הוא החלק הכללי המתאר את האישיות: N- ציון הנוירוטיות שלו מעיד על נטייה לחוות רמות גבוהות של רגש שלילי ואפיזודות של לחץ פסיכולוגי. אנשים אלו הם בעלי נטייה למצב רוח עצוב, רגישות יתר וחוסר שביעות רצון מאספקטים רבים בחייהם. הם בדר"כ נמוכים בהערכתם העצמית ובעלי ציפיות ורעיונות לא ריאליסטיים. הם מודאגים וחשים חוסר בטחון לגבי עצמם ותוכניותיהם. בדר"כ אחרים יתארו אתם כעצבניים, בעלי מודעות עצמית ופגיעים. C- האדם גבוה במצפוניות, טווח זה של ציונים מוביל לאדם בעל חיים מאורגנים, השואף להגיע למטרותיו בדרך מכוונת ומאורגנת, הוא בעל צורך בהישג, משמעת עצמית, נקי ומאורגן ואחד שעומד בהתחייבויותיו. אדם זה לוקח התחייבויות ברצינות ושם את עבודתו לפני הנאותיו.

החלק השני נותן פירוש פרטני יותר: N- על פי ציון הנוירוטיות הפרט חרד ומועד לדאגה, הוא מתרגז לעיתים קרובות על אחרים, אך כמות תקופות חוסר השמחה שלו דומה לאחרים. בושה או מבוכה עולים בהתמודדות עם זרים וסיטואציות אלו בעייתיות עבורו. הוא מדווח כי הוא מוצלח בשליטה בדחפיו ורצונותיו, אך מתקשה להתמודד עם לחץ. C- האדם הגיוני, פרקטי, בעל כוחות. הוא נקי, מתפקד ומתארגן בצורה טובה, כמו כן, הוא מצפוני ודבק בעקרונותיו האתיים. יש לו רמת שאיפות גבוה להצליח בכל מעשיו, הוא נחוש ויכול להכריח עצמו לבצע את הנדרש ממנו. הוא זהיר וחושב בזהירות לפני שפועל.

החלק השלישי נותן הצעות ליישום על סמך מתאמי הציונים: התמודדות והגנות- בהתמודדות עם לחץ יומיומי, אדם זה עלול להגיב בדרך רגשית, כגון: עוינות לאחרים, האשמה עצמית, או פנטזיות בריחה. הוא בעל נטייה גבוהה משאר האנשים להשתמש בהומור ופחות נוטה להשתמש באמונה כאשר מתמודד עם איומים, אובדנים ואתגרים. מכאן שאדם זה פחות סביר להשתמש בחשיבה חיובית ועשייה מכוונת בהתמודדות עם בעיות. טענות סומטיות- האדם רגיש בזיהוי ותגובה לבעיות פיזיות ומחלות. בהערכה רפואית חשוב לחפש אישורים אובייקטיביים לסימפטומים המדווחים. Well-being- למרות שמצב רוחו ושביעות רצונו מאספקטים רבים בחייו משתנה עם הנסיבות, לטווח הארוך אדם זה יהיה רגיש יותר לבעיות החיים מאשר לחלקים הטובים שבהם ולכן באופן יחסי יהיה לא מאושר. בגלל פתיחותו להתנסויות מצב רוחו יהיה יותר מתוח ומגוון מאחרים. בגלל מצפוניותו הגבוהה, הישגיו והצלחותיו יתנו לו את הסיפוק מחייו. תהליכים קוגניטיביים- אדם זה מורכב יותר מאחרים במחשבותיו, ערכיו ושיפוטיו, ברמת המשכל שלו והשכלתו. ציון התפתחות האגו שלו גבוה, ביצועיו במבחני קשב מפוצל יהיו גבוהים והוא זורם, גמיש ובעל פתרונות מקוריים לבעיות. בעבודתו ותחביביו יחשב לאדם יצירתי. מאפיינים בין אישיים- אדם שיתואר כקר, צנוע, חסר רגשות ושמור. צרכים ומניעים- הישג, מבנה קוגניטיבי, עמידות, הימנעות מסכנה, סדר, נהנתנות מחוויות מרגשות ואסתטיות, צורך בתמיכה ואמפתיה וגירוי אינטלקטואלי. לעומת זאת, יראה רק רמה נמוכה לצרכים כמו דומיננטיות ואימפולסיביות.

 

שאלונים מבוססי מפתוח אמפירי:

פריטים נכנסים לסולם מסוים אם ורק אם הם מבחינים בין קבוצות קריטריון מוגדרות היטב.

MMPI-2- Minnesota multiphasic Personality Inventory:

פורסם לראשונה ב-1943, וכלל 566 פריטי 'אמת-שקר', במטרה לאבחן הפרעות פסיכיאטריות. מאפשר הערכת הפרעות וגם תיאור אישיות נורמלית. נמצא בשימוש הרחב ביותר. לאחר מספר שנים התברר כי יש צורך ברענון המבחן: המדגם המקורי לא היה מייצג, חלק מהפריטים היו מנוסחים בלשון ישנה, בשפה סקסיסטית ופריטים מסוימים כללו מונחים נוצרים דתיים. בעיה רצינית יותר הייתה שמאגר הפריטים לא אִפשר הערכה של מספר נטיות חשובות, כמו נטייה לאובדנות, התמכרות לסמים והתנגדות לטיפול.

המבחן החדש פורסם ב-1989, וכלל שיפור משמעותי במדגם, מאגר הפריטים גדל, ונעשתה עריכה של הפריטים: עדכון, מחיקה, הוספה... יחד עם זאת, מרבית השינויים קוסמטיים. המבחן כולל את התמות המרכזיות: בעיות בריאות, סימפטומים נוירולוגיים, בעיות משפחתיות, סוגיות נישואין, בעיות בעבודה, סימפטומים דיכאוניים ומאניים, מצבי אובססיה וקומפולסיה, דלוזיות והלוזינציות, חרדות ופוביות, שליטה בכעסים, פרקטיקות אנטיסוציאליות, שימוש בסמים ואלכוהול, הערכה עצמית, חוסר נוחות חברתית, התנהגות טיפוס A, גבריות-נשיות, אינדיקטורים להתנגדות לטיפול, ותקפות התגובות.

הפריטים המקוריים פותחו על ידי הנגדת תגובות בין קבוצות פסיכיאטריות שונות לקבוצת ביקורת נורמלית. המבחן מצויינן על 4 סולמות תקפות, 10 סולמות קליניים סטנדרטים ועשרות סולמות נוספים (לפירוט- Butcher & Williams, 1992 או Graham, 1993). ציוני הגלם מומרים לציוני T, כאשר ציון של מעל 65 דורש התייחסות מיוחדת, שכן עשוי להעיד על הפרעה פסיכולוגית.

סולמות התקפות: סולם "לא יכול להגיד"- לרוב, הנבחנים עונים על כל הפריטים. העדר תגובה ליותר מ-10 פריטים הופך את המבחן ללא תקף, ועשוי להעיד על בעיות קריאה, התנגדות לסמכות, הגנתיות, או חוסר החלטיות הנובעת מדיכאון. סולם L- כל הפריטים עליו מצוייננים בכיוון "לא נכון". על ידי בחירה בתשובה זו המשיב מציין כי יש לו תכונה נדירה מאוד בתרבותנו. מטרת הסולם לזהות הטיה מכוונת וכללית במענה לשאלון. ציון גבוה אינו רק הגנתי, אלא גם אינו תמים (ההטיה נעשית מתוך כוונה). סולם F- משקף הפרעות חריגות, כולל מחשבות מוזרות, אפטיות, ניכור חברתי. מצביע על פסיכופתולוגיה. ציון גבוה מאוד עשוי להעיד על חוסר בקריאה, תשובות אקראיות או חוסר שיתוף פעולה, כוונה "לזייף רע" או קריאה מוגזמת לעזרה. סולם K- מטרתו לאתר צורה עדינה של הגנתיות, וכולל גם פריטים שמטרתם להבחין בין סכיזופרני לדיכאוני. ציון גבוה עשוי להעיד על הגנתיות במילוי השאלון. ציון נורמלי מעיד על כוחות אגו טובים. שילוב סולמות F ו-K מסייע בזיהוי הִתחלוּת (malingered). במחקר הצליחו לזהות 81% מאלו ש"זייפו לטובה", ע"י הפחתת K מ-F, וקבלת ציון שנמוך מ-(12-); ו-87% מהמזייפים לרעה. מספר סולמות קליניים עוברים תיקון K, בכדי לשפר את יכולת האבחנה שלהם. ההנחה היא כי ציון K יוצר הורדה מלאכותית של הסולמות, ולכן חלקים מהציון הגולמי של הסולם מוספים לסולמות הנ"ל.

פרשנות של MMPI-2: שתי דרכים לפרש: סולם אחר סולם, או מבנית. בגישה הראשונה, הפשוטה יותר, קובעים את התקפות של הפרוטוקול, ואם תקף- אפשר להתייעץ בספר רלוונטי להמשיך סולם אחר סולם, עפ"י השערת האבחון. הגישה המבנית מורכבת יותר, וכוללת סיווג של הפרופיל העולה מהשאלון לטיפוס כלשהו. למשל, קוד 4-9 הוא קוד בו הפרוטוקול תקף, סולם 4 (סטייה פסיכופטית) וסולם 9 (היפומאניה) בעלי ציוני T מעל 65, והציון הקליני הבא נמוך לפחות ב-5 נקודות T. תיאור הטיפוס: "התעלמות מנורמות חברתיות וערכים. מסתבך בצרות לעיתים קרובות, בשל התנהגות אנטי-חברתית. מצפון לא מפותח, מוסריות נמוכה וערכים אתיים לוקים בחסר. אלכוהוליזם, אלימות, בעיות נישואין, החצנת מיניות, והתנהגויות עברייניות רבות הם מהקשיים הנפוצים שלהם." האבחנה הנפוצה היא אישיות אנטי-סוציאלית.  ישנן מערכות פרשנות ממוחשבות לשאלון, המספקות דו"ח פרופיל. איכות הדו"ח טובה לרוב.

מאפיינים טכניים של  MMPI: תמונה מעורבת. מהימנות בדר"כ טובה, אולם עבור סולמות מסוימים נמוכה מאוד (0.30). חיסרון מרכזי הוא המתאמים הגבוהים מאוד בין הסולמות, הנובעת מפרקטיקת המיפתוח האמפירי. לגבי תקפות- קשה לסכם. יש אלפי מחקרים (למשל- Ham, 1993). לרוב, מדובר בתקפות ממוצעת של 0.46. ישנה הטיה תרבותית מסוימת, אולם היא משקפת תפקוד רגשי שונה של חברי הקבוצות. המבחן מסייע במגוון רחב של בעיות אבחוניות וטיפוליות.

CPI- California Personality Inventory:

דומה ל-MMPI, אבל נועד מראש לאבחן אישיות נורמלית. כולל 462 פריטי 'נכון-לא נכון', כ-200 מתוכם שאולים ישירות מה-MMPI. כולל 20 סולמות, מתוכם 3 לבדיקת הגישה למבחן. סולמות התקפות הם: תחושת well-being=WB, שמבוסס על זיוף לרע; סולם רושם טוב=GI, שמבוסס על זיוף לטוב; וסולם קהילתיות=CM, שכולל פריטים שנכונים עבור 95% מהאוכלוסייה. הסולמות הקליניים מבוססים על תפיסות "עממיות" של אישיות: מימדים שהם משמעותיים ומזוהים בקלות. 13 מ-17 הסולמות נבנו ע"י מיפתוח אמפירי.

מהימנות מספקת. הנורמות טובות (ציוני T). נתוני תקפות מעורבים. תקפות למול ה"עולם האמיתי" טובה להישגיות בבי"ס, יחסי תלמיד-מורה, ממוצע ציונים בבי"ס לרפואה, ניהול ומנהיגות, זיהוי נוער עבריין.

MCMI-3- Millon Clinical Multiaxial Inventory:

אותה מטרה כמו ה-MMPI, כלומר אבחון פסיכיאטרי, אך יתרונותיו: 1. קצר יותר. 2 תואם ל-DSM. מבוסס גם על תיאוריה (לא רק מפתוח אמפירי). כולל 27 סולמות: 11 אישיותיים, 3 פתולוגיות של האישיות, 7 סינדרומים קליניים ו-3 סינדרומים קליניים חמורים. בנוסף, 3 סולמות תקפות, שמשמשים לתיקון שאר הסולמות, כך שישקפו בצורה מדויקת יותר את ממלא השאלון.

השאלון פותח בצורה מתודולוגית וזהירה: 3500 פריטים ראשוניים צומצמו ל-175 ב-3 שלבים: סינון תיאורטי, מהימנות פנימית וקריטריון חיצוני. החיסרון הוא שיש חפיפה גדולה בין הסולמות. זוגות מסוימים של סולמות חופפים במרבית הפריטים שלהם. ל-MMPI יש יתרונות באבחון סינדרום קליני חריף, אולם ל-MCMI יש יתרונות באבחון הפרעות אישיות, ולכן יכול לשמש כתוספת ל-MMPI. ההתאמה ל-DSM מוטלת בספק, ויש ראיות להטיות גזעיות. הכלי אינו רגיש לזיוף לרעה בצורה קיצונית. הוא תואר כ"אבן חן תיאורטית, ומבחינה פסיכומטרית איפשהו בין סיוט לחידה לא פתורה".

PIC-2- Personality inventory for Children :

כולל 275 פריטים (או גרסה קצרה של 96 פריטים), שהורה מתבקש להשלים על הילד. מהווה פינה אחת במשולש אבחון של לצ'ר (Lachar), הכולל גם שאלון הממולא על ידי הילד ואחר על ידי המורה. פריטים לדוגמה: הילד שלי מתקשה להירדם, הילד שלי איים להתאבד.

תהליך בניית השאלון היה מורכב: בחינת מתאם בין פריט לתת הסולם, ושמירת פריטים עם מתאם גבוה. כתוצאה מכך, הסולמות מאוד הומוגניים. הכלי כולל 3 סולמות תקפות ו-9 סולמות הסתגלות, כל אחד בעל 2-3 תת סולמות. ציוני הגלם מומרים לציוני T, כשציון גבוה מעיד על פוטנציאל להפרעה או חסך. סולמות התקפות כוללים: סולם עקביות במענה, סולם הגנתיות וסולם הגזמה מכוונת לרעה. מהימנות גבוהה, תקפות טובה ל-DSM ולמבחנים התנהגותיים.

 

 

הערכות התנהגותיות ונושאים קשורים

גישות חדשניות וישירות להערכת אישיות. הערכה התנהגותית (behavioral assessment) מתרכזת בהתנהגות עצמה, ולא בתכונות העומדות בבסיסה. אלטרנטיבה פרקטית למול המבחנים ההשלכתיים, שאלוני דיווח עצמי וטכניקות נוספות, שמכוונות לאישיות כולה.

לרוב, הערכות התנהגות מתוכננת בהתאם למטרות המטפל והלקוח, בהליך פשוט, אולם זה אינו ההבדל היחיד מהערכות מסורתיות יותר. גישות מסורתיות הן לרוב מורכבות, עקיפות, פסיכודינמיות וחיצוניות לטיפול. גישה התנהגותית היא לרוב פשוטה, ישירה, התנהגותית-אנליטית וחלק מהטיפול. סקירה מקיפה ניתן למצוא אצל Hersen & Bellack (1988). בשנים האחרונות, צמחה שיטה חדשה- ecological momentary אקולוגיה רגעית. הערכות התנהגות הן לרוב חלק מטיפול התנהגותי, שמטרתו לשנות את משך / עוצמה / תדירות של התנהגות מוגדרת היטב. פעמים רבות, ההערכה מוכתבת על ידי מטרת הטיפול.

יסודות הטיפול ההתנהגותי:

הטיפול ההתנהגותי הוא יישום של ממצאים מעבדתיים לשינוי התנהגות לא אדפטיבית. שורשיה בספרו של סקינר, שהדיח את ההתייחסות לאירועים פרטיים לא מילוליים, כמו מחשבות ורגשות, והדגיש את חשיבות האירועים הנצפים. לאחריו, וולפ Wolpe ביצע מחקר על טיפול בפוביות, והשפיע גם הוא רבות על התחום. לאחרונה, הצטרפו למשפיעים גם בנדורה, מאהוני, ועוד, שהכניסו גורמים קוגניטיביים חזרה לתודעה ההתנהגותית.

 

טיפול התנהגותי והערכת התנהגות:

ישנן חמש קטגוריות של טיפול (ובהתאם- הערכה):

1. שיטות המבוססות על חשיפה:

מתאימות במיוחד לטיפול בפוביות. למשל: חשיפה שיטתית לגירוי הפחד, דה-סנסיטיזציה (הרגעות, דמיון של חשיפה ואז חשיפה בפועל), הצפה (חשיפה מיידית לגירוי הפובי במלוא העוצמה). המטפל צריך דרך להעריך את התהליך, ולשם כך הומצא מבחן ההימנעות ההתנהגותית-BAT, שמודד כמה זמן הלקוח מסוגל לסבול את הגירוי הפובי. המבחן מקושר חזק לדיווח עצמי של מחשבות קטסטרופליות, ומעיד כי הערכה התנהגותית כוללת גם רכיב קוגניטיבי. יש גורמים מצביים שעלולים להטות את ההתנהגות (מעין רצייה חברתית), ולכן התוצאה לא בהכרח ניתנות להכללה.

כלי נוסף הוא ה-fear survey schedule, בעל תוקף נראה גבוה מאוד. הכלי מבקש מהלקוח לציין את נוכחות הפחד ועוצמת הפחד, ביחס למגוון גירויים, על סולם ליקרט של 5-7 דרגות. מספר חוקרים פיתחו שאלון בעל 40 פריטים, שמוביל ל-5 קטגוריות של פחד. נתוני המהימנות כמעט שאינם קיימים, במבחני תקפות לא נמצא קשר בין השאלון ל-BAT.

2. תהליכי ניהול תלות- contingency management procedures :

ההנחה היא שניתן לצפות התנהגות, משום שהתנהגות מחוזקת על ידי (תלויה ב) תוצאותיה. הגישה כוללת שני שלבים: 1. זיהוי התוצאות המחזקות את ההתנהגות הלא רצויה. למשל: אגורופוב שמקבל תשומת לב בשל הפאניקה; 2. לשבור את התלות בין ההתנהגות לתוצאות המחזקות. למשל: להנחות את בני המשפחה לא לתת תשומת לב בזמן התקף פאניקה.

צורה אחת של הגישה היא כלכלת האסימונים, הנהוגה בעיקר במוסדות סגורים: התנהגויות רצויות מתוגמלות על ידי אסימונים, שניתן להחליף אח"כ בגמול חומרי. הערכת ההתנהגות היא תצפית התנהגותית, אולם זו שיטה תובענית מאוד: על המטפל להיות צמוד ללקוח, לזהות את ההתנהגויות, להגדירן בהתאם... מגבלות השיטה: 1. הכללה לא טובה; 2. קשיים באימון צוות; 3. התנגדות לקוחות.

3. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי- CBT:

הדגש בשיטות אלו הוא על שינוי האמונות הבסיסיות של הלקוח. המוכרים ביותר הם אליס, והתרפיה הרציונלית-רגשית (RET); מייכנבאום, והאימון בהדרכה עצמית (self-insturctional training); ובק, עם התרפיה הקוגניטיבית. אליס האמין שהתנהגות נוצרת על ידי אמונות לא רציונליות, ויש לשנות את אמונות הבסיס הללו על ידי טיעונים לוגיים, ובכוחניות. מייכנבאום האמין שיש ללמד את הלקוח התמודדות ע"י הצהרות עצמיות. בק דיבר על תפקיד הקוגניציה בעיוות ושימור דיכאון והפרעות רגשיות אחרות, והציג את המשולש הקוגניטיבי השלילי: מחשבות פסימיות על העולם, עצמי והעתיד. הוא מציע הבנייה מחדש עדינה של קוגניציות, כדי לסייע ללקוח לתפוס את מצבו בדרכים חלופיות, פתירות יותר. מטפלים בשיטת CBT לא זקוקים לכלים רשמיים להערכת הפרקטיקות. הם עוקבים אחרי אמונות עצמיות במהלך הפגישות השוטפות עם הלקוח. יחד עם זאת, ישנן מספר דרכי מדידה רשמיות (טבלה 14.11 בעמוד 550).

דרך טובה מאוד היא שאלון הדיכאון של בק (BDI), דיווח עצמי קצר ופשוט, הכולל 21 פריטים, וניתן להשלימו בכ-10 דקות. על הנבדק לבחור את המשפט המתאים ביותר לגביו. למשל: "0)אני מרגיש עליז לגבי העתיד; 1)אני מיואש מעט לגבי העתיד; 2)אני חושב שלעתיד יש מעט להציע לי; 3)אני חושב שהעתיד נטול תקווה לחלוטין." 13 פריטים כוללים סימפטומים רגשיים וחשיבתיים של דיכאון, 8 פריטים מתייחסים להיבטים גופניים ותפקודיים. עבור כל פריט מקבלים ציון של 0-3. נתוני מהימנות פנימית טובים (0.73-0.95), אולם נתוני המהימנות חוזרת בינוניים (יש לזכור כי טכניקה זו אינה טובה להפרעות רגשיות כמו דיכאון, שמעצם טבען אינן יציבות). הכלי מתוקף היטב למול מדידות אחרות של דיכאון (0.60-0.76) והבדלי המגדר מינימליים. החיסרון היחיד הוא שקיפות הכלי.

4. תהליכי ניטור עצמי- self monitoring procedures:

תפיסה מוטעית נפוצה של טיפול התנהגותי הוא של מטפל סמכותני, שמיישם תגמול ועונש על לקוח פסיבי, אולם לרוב הטיפול ההתנהגותי מטרתו ללמד את הלקוח שליטה עצמית. בתהליכי ניטור עצמי הלקוח בוחר את מטרתו ומשתתף בפיקוח על התהליך ותיעוד התקדמותו לעבר המטרה. השיטה יעילה בעיקר בטיפול בדיכאון, שמאופיין בירידה משמעותית בהנאה מפעילויות, שגורמת להימנעות מפעולות, מה שמעצים את הדיכאון. זוהי ספירלה שהולכת ויורדת, אולם ניתן להחליפה בספירלה עולה.

חוקרים פיתחו את pleasant events schedule- PES, שמטרתו כפולה: 1. ניטור עצמי לתדירות פעולות מהנות ולעוצמת ההנאה שחווים מהן. הלקוח מדרג רשימת אירועים 0-2, הן לעוצמת ההנאה והן לתדירות ביצוען. התוצאה משמשת בסיס לתכנון הטיפול. 2. ניטור של תהליך הטיפול. הלקוח מזהה כ-100 אירועים שעשויים להיות מהנים, ומגביר את תדירותם. לרוב, זה יוצר שיפור במצב הרוב ובסימפטומים נוספים של דיכאון. הכלי יעיל מאוד למטפל שרוצה ליישם את שיטת הניטור העצמי, מהימנות מבחן חוזר טובה יחסית (0.69-0.86), תוקף ניבוי מצוין ותוקף מבנה מבטיח.

כלי נוסף הוא body image testing system BITS, שמטרתו להעריך דימוי גופני אצל אנשים עם בעיות אכילה. הלקוח משנה דמות ממוחשבת עד שהיא דומה לתפיסתו העצמית. לאחר מכן, נעשה תהליך דומה לדמות אידיאלית. הפער בין שתי הדמויות מביע את דרגת שביעות הרצון מהגוף. המהימנות סבירה. תקפות מבנה מבטיחה מאוד: מתאם טוב בין ה-BITS לגודל גוף בפועל, בין BITS למדדים אחרים לתפיסת גוף והיכולת של הכלי לנבא בעיות אכילה.

5. הערכת התנהגויות לא מילוליות:

הצורה העדינה ביותר של תקשורת אנושית היא לא מילולית, אך הידע שלנו על הנושא אינו רב.

אינטראקציה ויזואלית: מבטים זוהו מזמן כמפתח להיבטים נוספים של אישיות, אולם רק בעשורים האחרונים התחילו לחקור יזימת מבט, שמירתו, נוחות עם... קשר ויזואלי הוא התנהגות חברתית שמהווה סימן חזק מאוד, ונקבעת בדרכים מורכבות, ולכן יש קושי לבנות כלי שימדוד אינטראקציה ויזואלית משמעותית באופן טוב. אולם יש מספר הסכמות: מבטים תכופים מסמנים חיבה; מבט הדדי ארוך, מסמל אינטימיות; מוחצנים ובעלי ביטחון עצמי גבוה יוצרים קשר עין לעיתים תכופות יותר; מבט הופך אברסיבי יותר כשאנשים צפופים או מדברים על נושא אינטימי; אנשים לא כנים מפחיתים קשר עין; נשים מביטות יותר, אפילו כפעוטות; כמות המבט גבוהה בילדות, יורדת בהתבגרות ועולה אח"כ חזרה; אנשים עם נטייה לשתף פעולה מביטים יותר בסיטואציות של שת"פ, ופחות בסיטואציות של תחרות; אנשים מסטטוס נמוך מביטים יותר; אוטיסטים, סכיזופרניים ודיכאוניים נמנעים מלהביט. כדי לפרש מבט יש להתחשב בהמון גורמים. יש לצרף את הידע הזה לעוד היבטים של תקשורת לא מילולית.

פרה-לינגוויסטיקה: טון, קצב והיבטים לא מילוליים אחרים של דיבור. לרוב, היבטים אלו חזקים יותר מהמילים עצמן. כדי לבחון את זה, תוכן הדיבור צריך להיות מופרד מהפרה-לינגוויסטיקה, ע"י אמצעים שהופכים את המילים לחסרות משמעות, אך לא משנות היבטים אחרים (שיטת content filtered). בניסוי הקליטו מתמחים מסיימים סיור במרפאת אלכוהוליסטים, ועונים לשאלה "מה הייתה חווייתך?". שופטים מיומנים דרגו את רמת הכעס/ סימפתיה/ חרדה/ ענייניות של כל מתמחה. נאסף מידע לגבי הצלחת הרופא בהנעת אלכוהוליסטים לקבל טיפול, ונמצא מתאם שלילי חזק בין רמת הכעס לאפקטיביות בטיפול.

הבעות פנים: תקשורת לא מילולית מתוּוכת בדר"כ ע"י הבעות פנים. נעשו מאמצים רציניים לבנות כלי למדידת הבעות פנים, ויוצרו שניים: 1. מדידת הבעות פנים נראות, בעזרת מערכת קידוד. הידועה ביותר היא FACS. הכלי קשה ללמידה ולשימוש, כי הוא דורש צפייה חוזרת ונשנית בהבעה, בהילוך איטי, אולם שופטים מיומנים מצליחים לקבוע הבעות במהימנות טובה, ולצפות מצבים רגשיים בדיוק די רב; 2. מדידת מטענים חשמליים של הפנים.

פרופיל רגישות לא מילולית- profile of nonverbal sensitivity- PONS: מטרת הכלי לזהות מסרים לא מילוליים. המניע ליצירת הכלי היה אפקט הנסיין (ציפיית נסיין מהניסוי יוצרת הטיה של התנהגות הנבדקים בכיוון הרצוי, למרות שאינו מבקש מילולית. ההנחה היא כי האפקט מתרחש בשל מחוות לא מילוליות). מטרת הכלי להעריך את יכולת הנבחן לפענח מידע לא מילולי מ-11 ערוצים שונים: 3 ויזואליים (פנים, מרכז הגוף, כל הגוף), 2 אודיטוריים (קול הדובר, בשתי טכניקות טשטוש תוכן שונות), ו-6 משולבים. דמות מציגה 20 מצבים רגשיים שונים. מהימנות מבחן חוזר היא שולית. תקפות עם אינדקסים אחרים של רגישות בינאישית חיובית, ונמוכה עם היבטים קוגניטיביים. מדובר בכלי טוב לרגישות לתקשורת לא מילולית, אולם רצוי להשתמש בו רק למחקר, בשל המהימנות השולית של חלק מהערוצים.

הערכת אקולוגיה רגעית, ecological momentary assessement:

שיטה המאפשרת לקבל בזמן אמיתית דיווח על מצבו של הלקוח בעולם האמיתי. גישת ה-EMA כוללת נשיאת מכשיר בגודל כף יד, אלחוטי, המקושר למרכז מיחשוב. המכשיר מצפצף מספר פעמים ביום (בשעות לא קבועות, כדי למנוע ציפייה), ומבקש דיווח על מספר היבטים. כך נמנעים מהטיות זיכרון שונות, כמו בולטות (אירוע רגשי נזכר טוב יותר), אחרוניות (אירועים אחרונים נזכרים טוב יותר) וכו'. מתקבל דיווח אמין ומהימן יותר על מצב הלקוח, לא ניתן לזייף רצייה חברתית (כי ההגשה למטפל/ חוקר אינה מיידית או ישירה), וצופים כי שיעור ההיענות יהיה גבוה מאוד, בזכות ידידותיות המכשיר.

מבחני השלכה

קבוצת מבחנים ללמידת האישיות בעזרת גירויים לא-מובנים. הנבחן פוגש גירוי עמום, וההנחה היא שהוא מגיב לפי צרכיו והבניותיו.

הנחת ההשלכה:

גורסת כי פירושים אישיים לגירויים עמומים בהכרח משקפים צרכים, מניעים וקונפליקטים לא מודעים של הנבחן. האתגר הוא לפענח את התהליכים האישיותיים העומדים בבסיס התשובות הייחודיות והסובייקטיביות של כל נבחן.

כל תפיסה היא סוג של השלכה (תפיסת אובייקט, טעם, תחושת כאב וכו'). תגובת אדם לגירוי היא קבועה, ניתנת לניבוי, ואיננה מקרית, כלומר נובעת ממניעים פנימיים. ההתנהגות הנצפית איננה רק דוגמה של התנהגות האדם, אלא משקפת את אישיותו הפנימית וטווח רחב יותר של התנהגויות. גישתם העקיפה של המבחנים מבטיחה תגובות ספונטניות ומייצגות. ככל שהגירוי פחות מובנה, קטן הסיכוי שהוא יגרור תגובות התגוננות מצד המשיב.

אלפון למבחנים השלכתיים:

מקורות הטכניקה: במאה ה-19 גלטון פיתח מבחן של אסוציאציות למילים. במקביל, אבינגהאוס השתמש במבחן השלמת משפטים. שניהם תכננו את הכלים כמדד לאינטליגנציה, אולם במהרה השיטות אומצו לאבחון אישיות. ב-1905 בינה המציא את הבסיס להשלמת סיפורים ו-TAT כשהשתמש בתגובות מילוליות לתמונות כמדד לאינטליגנציה.

פרדוקס הפופולריות: מתחילת המאה ה-20 הפכו מבחנים אלו נפוצים יותר ויותר. הפרדוקס הוא שקשה להסביר את הפופולריות שלהם לנוכח התכונות הפסיכומטריות המפוקפקות.

מיון של טכניקות השלכתיות: ישנם חמש קטגוריות, בהתבסס על אופי תגובות הנדרשות מהנבדק. הטכניקה הראשונה היא סידור או בחירה של תמונות. סוג זה עתיק ומיושן וכמעט שאינו נמצא בשימוש.

 

2. אסוציאציות (לכתמי דיו או למילים):

רורשאך:

10 כתמי דיו פותחו על ידי רורשאך בתחילת מאה 20, מתוכם 5 צבעוניים ו-5 שחור לבן. מיועד לגיל 5 ומעלה, אבל משמש בעיקר למבוגרים. הבוחן יושב לצד הנבחן. יש שני שלבים: 1. אסוציאציות חופשיות- הבוחן שואל על כל כרטיס "מה זה מזכיר לך?". ישנה ציפייה סמויה שהנבחן ייתן מספר תשובות לכל כתם דיו. 2. שלב הבהרה/ חקירה- הבוחן מבקש הבהרות. למשל: לאיזה חלק בכתם מתייחסת התשובה. קידוד התשובות נשען על מאפייני שלב החקירה. הקידוד דורש אימון רב מאוד. רורשאך לא סיים לפתח את שיטת הקידוד, אולם ממשיכי דרכו יצרו שיטות קידוד רבות. שיטת הקידוד בעלת הבסיס האמפירי בטוב ביותר היא שיטה אמריקאית- comprehensive scoring system. לאור הקידוד ניתן לחשב מספר ציונים סופיים, אולם הם אינם מספקים לצורך אבחון הפרעות שונות. כמו כן, שיטת הניתוח של אקסנר מובנית היטב, ויש נורמות. זה פחות התרשמותי ולכן התוצאה תקפה יותר.

קשה לבדוק מהימנות ותקפות ויעילות קלינית של רורשאך, בגלל שמטרותיו אינן מוגדרות היטב. חלק מהחוקרים מתייחסים אליו כשיטה, ולא כאל מבחן. העבירו 24 פרוטוקולים של רורשאך לשופטים מיומנים: 6 סכיזופרנים מאושפזים, 6 התבקשו לזייף סכיזופרניה (בלי מידע), 6 לזייף סכיזופרניה עם מידע רב על המחלה, ו-6 היו רגילים. 72% מהסכיזו' המזויף עם מידע אובחנו כסכיזו', 46% מהסכיזו' המזויף בלי מידע, ו-24% מהנורמלים. עם זאת, מחקרים עדכניים יותר (עם שיטת ccs) מצאו נתונים טובים יותר.

כתמי דיו של הולצמן:

ניסה להתגבר על חסרונות הרורשאך. פיתח העברה וקידוד פשוטים יותר. יש לתת תשובה אחת בלבד לכל אחד מ-45 כרטיסים. כל תשובה גוררת שתי שאלות: 1. איפה בכתם האובייקט נראה? 2. מה בכתם מזכיר את האובייקט? שני טפסים מקבילים של המבחן מאפשרים בדיקת מהימנות. שיטת הצינון מהימנה מאוד. תקפות מבנה ביחס למבחני אישיות אחרים מתונה, אבל תומכת בשיטה כמסייעת לאבחון. לאחרונה פותח מבחן של 25 כרטיסיות, שמסייע בייחוד לאבחן סכיזופרניים. שיטת הציינון כוללת מתן נקודה אחת לכל אחד מ-4 ממצאים נורמליים, והורדת נקודה על כל אחד מ-13 ממצאים סכיזופרניים, כך שציון שלילי משמעו סכיזופרניה, וחיובי משמעו נורמלי (0- צריך לבדוק לעומק). בבדיקת שופטים, 26 מ-30 סכיזו' אובחנו ככאלו ו-28 מ-30 נורמליים אובחנו ככאלו.

 

3. השלמת משפטים או השלמת סיפורים:

מבחן רוטר:

מבחן השלמת משפטים, בו מציגים לנבדק סדרה של התחלות משפטים, ועליו לספק סיום. דרכים לפרש: 1. סובייקטיבי-אינטואיטיבי, אילו צרכים הושלכו. 2. אובייקטיבי- ממוצע ציונים שניתנים לכל משפט. בכל סדרת משפטים יש מספר מסוים של נושאים, כאשר כל נושא עולה בסדרה גדולה של משפטים, על מנת לספק הזדמנויות רבות להשלכה. ישנם אינסוף מבחנים כאלו, רובם מפוקפקים מבחינת פסיכומטריקה. הטוב ביותר הוא של אוניברסיטת וושינגטון, אולם מבחן רוטר הוא הנפוץ ביותר והאמפירי ביותר.

מבחן רוטר כולל 3 טפסים (תיכון, קולג', מבוגרים), בכל אחד 40 התחלות של משפטים, מרביתן בגוף ראשון. כל משפט מקבל ציון הסתגלות (0-טובה, עד 6-גרועה), בהתבסס על 4 סוגי תשובות: 1. השמטה- העדר תשובה/ תשובה קצרה ונטולת משמעות- אין ניקוד. 2. תשובה ניטרלית- הצהרה עובדתית ללא תכנים- אין ניקוד. 3. תשובת קונפליקט- מצביע על עוינות או אומללות. מזכה ב-4/5/6 נקודות (לפי עוצמה). 4. תשובה חיובית- מצביעה על תקווה וגישה חיובית. מזכה ב-0/1/2 נקודות (לפי עוצמה). הציון הסופי הוא שיקלול של שתי הקטגוריות האחרונות, ונע בין 0-240. מהימנות טובה, גם כשהבוחן לא מיומן. תקפות מבנה לחוסר הסתגלות (שזה מה שהמבחן מודד): 60% מנוער עברייני זוהה ככזה, 73% מנוער רגיל זוהה ככזה, 80-100% ממכורי הסמים הכבדים זוהו ככאלו. חולשתו ויתרונו של המבחן הוא בסיפוק ציון יחיד להתייחסות. מאפשר הערכה גסה של האישיות (מסתגל או לא). חשוף להטיות רצייה חברתית.

מבחן רוזנצווייג:

בדיקת תסכול בתמונות. השלכה חלקית, כי הנבדק מתבקש לתת תגובה מילולית לגירוי מובנה מאוד של תמונה ברורה+ מלל. 3 טפסים (ילדים, מתבגרים, מבוגרים). כל טופס כולל 24 תמונות קומיות של מצבים מתסכלים, של שני אנשים. אחד אומר משהו, והשני צריך להשלים. מטרת המבחן להעריך את תגובת האדם למצבי תסכול- מכשול בדרך לסיפוק צורך. ידוע כי התגובה היא אגרסיבית, אולם המבחן בודק את כיוון האגרסיביות- לסביבה, לעצמי או לאובייקט דמיוני; ואת סוג האגרסיביות- למכשול, להגנת אגו או לפתרון בעיה. על כן, הציינון כולל 9 קטגוריות (3*3), ולכל קטגוריה מחשבים שכיחות. בנוסף מחשבים מדדים של כיוון וסוג ומדד קונפורמיות. ניתן גם לפרשנות סובייקטיבית. מהימנות בין שופטים גבוהה, אולם מהימנות מבחן חוזר שולית. מתאים יותר למחקר מאשר להערכת אישיות.

 

 

 

4. הבניית סיפורים או רצפים:

TAT:

30 תמונות, של מגוון תימות ונושאים, בשחור לבן, וכרטיס אחד ריק. בכל כרטיס אדם אחד או יותר. הנבחן מתבקש לספר סיפור על התמונה- מה קרה קודם? מה עכשיו? מה בעתיד? מחשבות ורגשות של דמויות... פותח ע"י הנרי מורי במטרה להעריך את מערכת הצרכים והלחצים שפיתח. שיטת הציינון אינה סטנדרטית, ויש שיטות רבות, לכן נוהגים לכנות את הכלי "שיטה" ולא "מבחן". הפרשנות היא קלינית-איכותנית של הסיפורים. קשה להעריך תכונות פסיכומטריות בגלל סובייקטיביות הציינון.

מבחני הבנייה לילדים-CAT: 10 תמונות בע"ח בפעילות אנושית, לגילאי 3-10 (מתוך הנחה שילדים יזדהו בקלות עם בע"ח). אין נתונים פסיכומטריים. הניתוח נעשה לפי 10 קריטריונים קבועים מראש (גיבור, נושא, צרכים...). גרסאות נוספות: לאפריקאיים- דמויות שחורות, ושונו גם המצבים והבעות הפנים, כך שזה כלי חדש. פותח גם להיספנים, במצבים עירוניים. מהימנות לא טובה, אבל ניבוי טוב להתפתחות אגו.

מבחן השלכת תמונות-PPT:

ניסיון מבורך לבנות כלי עם תכונות פסיכומטריות טובות. מפתחיו טענו כי ה-TAT מושך סיפורים שליליים ומלנכוליים בגלל העיצוב שלו. ה-PPT משתמש בתמונות אומנות מודרנית, ואכן מניב סיפורים מלאי רגש חיובי ופעלתנות ביחס ל-TAT, עם דגש על יחסים בינאישיים, ולא תוך-אישיים, המציירים תמונה בריאה יותר. ה-PPT הבחין טוב יותר מ-TAT בין סכיזופרניים לדיכאוניים לנורמליים.

 

5. הבעה בעזרת ציור או משחק:

ציור אדם:

גודאנוף (1926) פיתח ככלי להערכת אינטליגנציה, אולם המבחן אומץ להערכת אישיות. מבקשים מהנבחן שיצייר אדם. אח"כ אדם מהמין השני. בסוף- שיספר סיפור על כל אחד. הפרשנות אינטואיטיבית. ההנחה היא שהנבחן משליך על המין שלו את עצמו ומשאלות מותרות, ועל המין הנגדי משאלות אסורות. נעשו מעט ניסיונות לתקף את הפרשנות הזו, ומעבר לאיכות הציור הכללית (ירודה= קשיי הסתגלות), אין תמיכה. שימוש מושכל במבחן הוא לזיהוי ילדים עם בעיות רגשיות או התנהגותיות.

ציור בית-עץ-אדם HTP:

הנבדק מתבקש לצייר בחופשיות את כל הנ"ל, פעם בעיפרון ופעם בצבעים. לאחר הציור יש שלב הבהרה, בו הנבדק עונה על 60 שאלות לגבי הציורים. פותח במקור למדידת אינטליגנציה, ואומץ להערכת אישיות. ההנחות העומדות בבסיס הפרשנות: 1. הבית מסמל חיי משפחה ויחסים במשפחה. 2. העץ מסמל תפיסת הסביבה ע"י הנבדק. 3. האדם מסמל יחסים בינאישיים. ניסיונות לתיקוף נחלו כישלון חרוץ!

 

הפרדוקס ההשלכתי:

כיצד ניתן להסביר את הפופולריות של הכלים לנוכח המהימנות והתקפות הלוקות בחסר?

1. אשליית התקפות- נוטים להיצמד לסטריאוטיפים, ולהתעלם מהעובדות. מבחינים רק במקרים שתואמים להשערת ההשלכה, ולא לאלו שמנוגדים.
2. השימוש נעשה לעיתים כחלק מטיפול, לא לאבחון. בעקבות המבחן, המטפל מעלה השערות, ואת רובן פוסל אח"כ במהלך הטיפול, אבל זה כלי עזר לחשיבה טיפולית.

גרפולוגיה:

מהי גרפולוגיה?

המונח גרפולוגיה מורכב משתי מילים יווניות: גרפו (=כתב), לוגיה (=תורה). כתב היד משמש כאמצעי תקשורת להעברת מידע,  אשר מתאפשרת על-ידי השימוש המוסכם בתקן הצורני של האלף-בית, כפי שנלמד בבית-הספר. התקן הצורני משמש בסיס, שבהשוואה אליו ניתן לעמוד על ההבדלים והמאפיינים הייחודיים בכתב-היד המסוים. גרפולוגיה אינה נחשבת "מבחן", אלא "אבחון", וזאת משום שמבחן נערך על בסיס קנה מידה של "אמת" מול "שגיאה", ואילו בכתב היד, כל אדם סוטה מהתקן הצורני בעוצמות שונות הנקבעות על פי אישיותו. סטייה זו אינה "שגיאה" אלא אפיון אישיותי.

הגרפולוגיה שואפת לפרש את כתב היד ולהסיק מכתב היד על תכונותיו ומאפייניו של האדם. הרציונל לכך: כתב היד הוא ביטוי של צורת של התנהגות מסוימת - כתיבה. זוהי תנועה אקספרסיבית המבטאת בצורה כלשהי אישיות הכותב, תכונותיו וכישוריו, כפי שעושות זאת טכניקות השלכתיות אחרות (כגון מבחן ציורים, בנדר). יש החושבים שזהו כתב ה"מוח", שבעזרתו באות לידי ביטוי תכונות אישיות ומחשבות וכי הוא מאחֵד ביטוי מוטורי והשלכתי.

שימושי הגרפולוגיה

1. תעסוקתי: ברירה ומיון של מועמדים לתעסוקה; הכוון וייעוץ תעסוקתי לבחירת מקצוע.
2. קרימינולוגי: חקר כתב היד של עבריינים ובניית קנה מידה לאבחון של שיפוט מוסרי ואמינות של אדם בממדים שונים (נאמנות, מהימנות דיווח, שמירת סוד, יושר בענייני כספים וכו').
3. משפטי: השוואת מסמכים (כתבי יד, חתימות) ואיתור זיופים לצורך הכרעה בסוגיות משפטיות (מחלוקות על צוואה, צ'קים וכו'). השימוש הזה מאוד מדעי, יש כלים מעבדתיים לזיהוי תאריך כתיבת המסמך, מה נעשה קודם על גבי המסמך (למשל- חתימה או כתיבה) וכו'.
4. קלינית: אבחון הפרעות נפשיות באמצעות כתב היד.
5. רפואית: אבחון מחלות גופניות באמצעות כתב היד.
6. חינוכית: בדיקת התפתחות כתיבה של ילדים ונוער ע"מ לזהות לקות למידה או הפרעת התנהגות.

השימוש בגרפולוגיה נפוץ בישראל ובמדינות אירופה, ופחות בארה"ב (בדומה לטכניקות השלכה אחרות).

 

העברה וציינון:

תנאים מקדימים לבדיקת כתב יד

על הכותב לשבת בצורה נוחה על כסא המוצב מול שולחן כתיבה; לכתוב בעט כדורי, המאפשר ביטוי גרפי נוח ומשוחרר; להשתמש בדפים חלקים בגודל מקובל, אחרת עשויים להיות שינויים בכתב שמקורם בניסיון להסתגל לגודל דף חדש; לכתוב טקסט חופשי בכתיבה רציפה, כאשר אין חשיבות לתוכן הדברים הנכתבים. אבחון המבוסס על כתבי יד מועתקים או מוכתבים הינו בעייתי, משום שהעתקה והכתבה גורמות לכתיבה מכניסטית; לצרף חתימה בסוף המסמך. החתימה חיונית, שכן היא מאפשרת לאדם להתבטא באופן אקספרסיבי ללא תלות באילוצי תקן כתיבה; לכתוב בשפת האם בה הוא רגיל להתבטא.

על הכותב לדווח על מצב בריאותו, על לקויות למידה או על בעיות מוטוריות; יש לדעת באיזו יד כותב הנבדק, משום שקיים הבדל בזוית הכתיבה בין ימניים לשמאליים; יש לקבל מספר כתבי יד מהכותב, שכן כל כתב יד משקף מצב מנטלי הקשור לתוכן. מעבר לכך, אבחון מעמיק מצריך בדיקה של כתבי יד מתקופות שונות בחייו של האדם לצורך בחינת השינויים שחלו באישיותו לאורך השנים; במקרים בהם נדרש אבחון מעמיק יש הנוהגים להעביר מבחנים פסיכוגרפיים משלימים, כגון ווארטג, ציורים ועוד.    

סימני כתב היד

סימני כתב היד (כ-30 במספר) מתחלקים לשלוש קבוצות אפיון:

1.       סימני התנועה, כמו: מהירות הכתיבה; תנועתיות- רפויה, מתפרצת, מבוקרת, מסוגננת...; חיבור אותיות- מרובה (חיבור 4 אותיות/ חיבור מילים), בינוני-מועט (חיבור 2 אותיות), חסר; לחץ הכתיבה.

2.       סימני הצורה, כמו:  צורת הקו- קמור, קעור, ישר, חוטי, רוטט; נפח האות- גדול, בינוני, קטן; עיצוב האות- תקן, שלד, פישוט, העשרה, קישוט; קריאוּת.

3.       סימני הארגון על הנייר, כמו: מרווחים בין אותיות/מילים/שורות; כיוון שורה- ישר, מפותל, עולה, יורד, קמור...; שוליים- גדולים, בינוניים, קטנים, ישרים, מפותלים, מתרחבים, משוננים.

4.       תוספות: פיסוק וניקוד- מוגזם, תקין, חסר; מחיקות- מלאות, חלקיות, קווי מחיקה ועוד.

גישות לניתוח גרפולוגי

1.       גישה אנליטית/ אטומיסטית – אבחון על פי סימנים בכתיבה. מדידה אובייקטיבית של סימנים ספציפיים בכתב היד (למשל גובה האות או שיפועה), וקשירת סימנים אלה לתכונות אישיות מסוימות. 

2.       גישה הוליסטית/ גשטליסטית – אבחון מתוך התרשמות כללית מכתב ידו. גישה אינטואיטיבית יותר, המתייחסת לכתב היד השלם, מעבר למרכיביו הבודדים.

3.       גישה משולבת/ אקלקטית – שימוש באלמנטים הלקוחים משתי הגישות. השיטה הנפוצה ביותר.  הנחת היסוד: האבחון הגרפולוגי חייב להתבסס על כל מרכיבי כתב היד ועל יחסי הגומלין בין סימניו. אין לפרש שום סימן של כתיבה באופן מבודד! הכרחי לשלב בין אבחון אנליטי לבין אבחון הוליסטי.

המידע שניתן להפיק מכתב היד: טמפרמנט- דפרסיה, בטחון עצמי; תכונות מנטליות- אינטליגנציה, זיכרון, יכולת אנליטית; תכונות חברתיות- אקסטרוברטיות, דומיננטיות, עקשנות, הומור; תכונות עבודה- מנהיגות, דיוק, ארגון, סגנון ביצוע; תכונות מוסריות- נדיבות, אנוכיות, שיפוט מוסרי. מרכיב שהגרפולוגיה מתיימרת להיות ייחודית בחשיפתו. מידע שלא ניתן להפיק: מין, גיל, כל מידע עתידי/נבואי זה או אחר.

יתרונות הגרפולוגיה ככלי מיון

?     תוקף נראה גבוה – פענוח כתב היד נתפס כפעולה אפשרית באופן עקרוני.

?     העברה פשוטה, מהירה וזולה יותר משימוש בסוללת מבחנים פסיכולוגיים.

?     הטכניקה אינה דורשת מאמץ מיוחד מהנבדק, ונתפסת כפחות מאיימת מאשר מבחנים אחרים.   

?     כתב יד הוא פעולה טבעית של האדם, וקשה מאוד לזייף אותו. יתרה מכך, המועמדים מתקשים לדעת מה בדיוק מחפשים בכתב שלהם, ולכן מופחת האפקט של רצייה חברתית וניהול רושם. 

החיסרון העיקרי: סוגיית הביסוס המדעי של השיטה.

 

נתונים פסיכומטריים:

מהימנות

?     מהימנות הכתב – יציבות ועקביות של כתב היד של אדם לאורך זמן. למרות שקיימת שונות מסוימת בכתב היד מעבר לזמן ולמצבים שונים, הנחת היסוד היא שהמשתנים הגרפיים מופיעים באיכות דומה בדגימות כתב שונות. מקדמי מהימנות: 0.47-0.85 (ממוצע: 0.70).

?     מהימנות בתוך-שופט – עקביות השיפוט של גרפולוג מסוים לאורך זמן – האם המסקנות שמסיק גרפולוג מתוך אותו כתב יד כשהוא בוחן אותו בזמנים שונים דומות. נמצאה מהימנות בינונית.

?     מהימנות בין שופטים – הסכמה בין גרפולוגים על פירוש של כתב יד מסוים. דוגמאות למחקרים:

 

הסבר שניתן לשונות הממצאים (טווח רחב של מהימנויות): נבו (1986) חילק את המשתנים הגרפולוגיים לשלוש קבוצות מובחנות:

?     מדדים גרפומטריים – מדדים שניתן למדוד באופן מדויק יחסית, כמו מרחקים בין שורות/ מילים/ אותיות, גודל אותיות וכו'. בקבוצה זו מרבית מקדמי המהימנות שנמצאו נעים בטווח 0.70-0.90.

?     מדדים התרשמותיים – מדדים הנבחנים בתהליך של שיפוט סובייקטיבי, כמו מהירות הכתב, דרגת הקישור, צורת האות, הארגון, התנועה וכו'. בקבוצה זו רוב מקדמי המהימנות נעים בין 0.40 ל- 0.80.

?     מדדים גרפודיאגנוסטיים – שיפוט כולל של תכונות אישיות כמו יציבות רגשית, רגישות, חברותיות וכו'. בקבוצה זו רוב מקדמי המהימנות נמוכים יותר ונעים בטווח שבין 0.30 ל- 0.60.

 

תקפות:

?     תוקף תוכן – האם דגימת הכתב הספציפית משקפת את עולם ההתנהגות שהיא אמורה לייצג.

?     תוקף מבנה – האם סימני כתב היד אכן משקפים מבנים פסיכולוגיים.

?     תוקף ניבוי – ניבוי תכונות או התנהגויות מתוך כתב היד, למשל לצרכי מיון והערכת עובדים. מרבית המחקרים עסקו בתוקף ניבוי, ובכך תרמו בעקיפין גם לחקר תוקף המבנה.

שיטות לבחינת תוקף הגרפולוגיה:

?     השוואה בין ממצאים מאבחון גרפולוגי לאלו הנגזרים מכלי פסיכולוגי.

?     סיווג – ניתנים לגרפולוגים כתבי-יד של נבדקים המשתייכים לקבוצות מובחנות זו מזו באופן קיצוני, ומבקשים לסווגם לקטגוריות. את הערכותיהם משווים להערכה דומה שנעשתה בכלים פסיכולוגיים. חסרון שתי השיטות: מבחנים פסיכולוגיים רבים, בפרט מבחני אישיות, חסרים תוקף ומהימנות, ולכן אינם יכולים לשמש בסיס להשוואה.

?     סימן-תכונה – מדידת סימני כתב יד ספציפיים (זווית הכתיבה, גודל הכתב, מרחק בין מילים וכד'), וקישור הערך הכמותי שניתן להם למשתני אישיות. חסרון: לא תמיד ברור מהם הסימנים בהם משתמש הגרפולוג, במיוחד בשיטה ההוליסטית.

?     זיווג – על הגרפולוג להתאים בין כתבי יד לבין תיאורי אישיות מוכנים שנכתבו על הכותבים (בד"כ על-ידי פסיכולוגים). חסרונות: זיווג מוטעה אחד גורר בהכרח זיווג מוטעה נוסף; נבדקים בעלי תכונות קיצוניות, בייחוד במדגם קטן, הדבר מסייע לזיווגים נכונים; מקרים בהם הגרפולוג מסכים לחלק מסוים של תיאור האישיות ואינו מסכים עם החלק האחר.

?     דירוג – על הגרפולוג להסיק מתוך כתב היד על מיקומו של הכותב על גבי רצף מספרי המייצג טווח של אישיות מסוימת. המתאמים בין דרוגים אלו לבין דרוגים המתקבלים ממקורות אחרים (מכרים, ממונים, חברים) מהווים אינדיקציה לתוקף. חסרונות: האבחון הגרפולוגי הזה פשטני ולא משקף.

?     זיווג המבוסס על דירוג – נותנים לשופטים, המכירים היטב את הנבדק שעליו נכתבו תיאורי אישיות (המבוססים על אבחון גרפולוגי), לדרג את תיאורי האישיות על-פי מידת דיוקם בתיאור (בסקלה מספרית). רק תיאור אישיות אחד מתוך כל תיאורי האישיות הניתנים לשופטים נכתב על הנבדק שהם מכירים. מיקום דירוגם של תיאורי האישיות מהווה אינדיקציה לתוקף האבחון הגרפולוגי. יתרונות:  התוצר של הגרפולוגים הינו תיאור אישיות שלם, ולא רק דרוג על סולמות; דירוגי השופטים את תיאורי האישיות הינם בלתי תלויים, כך שכל שופט מדרג תיאורי אישיות המתייחסים לנבדק אחד שהוא מכיר; להבדיל משיטת הזיווג, בה ניתן להציג זיווג כמוצלח/לא מוצלח (דיכוטומי), בשיטה זו ניתן להציג את התוצאות על ספקטרום רחב יותר, תוך הצגת מקדם סטטיסטי, המשקף את התוקף.

דוגמאות למחקרי תוקף:

 

?     ממצאי התוקף אינם אחידים!

?     רוב הממצאים הצביעו על תוקף נמוך-בינוני של האבחון הגרפולוגי. ניתוחים מטה-אנליטיים שנעשו הצביעו על מתאמים בשיעור שנע בין 0.14 ל- 0.20.

?     ביקורת נגד המחקרים: מרבית המחקרים לקו בבעיות מתודולוגיות, כגון: שימוש בגרפולוג יחיד; קיצוץ תחום; הכשרה לא מספקת של גרפולוגים; העדר היכרות מספקת של הגרפולוגים עם הקריטריון; שימוש בכתבי יד שתוכנם מסגירים את תכונות הכותב; המחקרים בודקים את הגרפולוגים ולא את הגרפולוגיה, כלומר לא בדקו השערות גרפולוגיות, אלא תוצאות של גרפולוגים!!

 

מסקנה:

אין הצדקה מדעית לשימוש בגרפולוגיה ככלי מיון בלעדי, אך אולי יש מקום לשלבה ככלי תומך החלטה. האם שווה להשקיע בזה? לא- כתיבה ידנית הולכת ונעלמת. אם אין אימון בכך, זה לא יעיד על אישיות; התועלת השולית קטנה. זו בדיוק אותה תרומה כמו מבחני בנדר-ציורים וכו', אבל הם יותר סטנדרטיים; נתוני התקפות אינם גבוהים מספיק.